[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלי ברקובר
/
הקצינה הרביעית

חוץ ממני ומבועז הקצין יש לי במשרד שלוש קצינות, מה שנתן למשרד
שלנו את השם "החמישייה הסודית", על שם חמשת הקצינים הכי
מורעלים שצה"ל ראה מעודו שאכלסו אותו, לכל אחד מאתנו היה
פוטנציאל להיות הרמטכ"ל או הרמטכ"לית הבאה של צה"ל, אם צה"ל לא
היה שובניסטי כל כך.

היינו אחראים על הפלוגות בקורסי הקצינים בבה"ד 1 - כל אחד היה
אחראי על פלוגה נפרדת. אני מאוד אהבתי את הקצינות, את שלושתן.
ולא סתם אהבתי כמו "וואי, איזה חמודה, בא לי עליה", אהבתי אותן
בצורה אובססיבית, אני מודה שזה ישמע חולני, אבל אני פשוט רציתי
להשכיב את כולן. אתם מבינים, את החברות הכי טובות שלי רציתי
להשכיב, לזיין, לאנוס.

אם מישהו היה יודע את זה בטוח שהיו מאשפזים אותי ממזמן וגם
מעיפים אותי מהתפקיד, כנראה גם מצה"ל.
בטוח שגם הן לא היו מדברות איתי יותר, גם לא בועז.
תמיד חשבתי שרק אימא שלי הבינה אותי, אבא לא היה יכול להבין
אותי בחיים, אותי ואת היחסים המוזרים שלי עם בנות, בגלל זה לא
סיפרתי לו אף פעם.

הכל התחיל בגן שחשבתי שהגננת רותי ממש ממש יפה, המשיך בבית ספר
שישבתי ליד אסתי כל הזמן, אחר-כך ביסודי ובחטיבה כשהסתכלתי על
הבנות בצורה משונה מאוד -
מה שגרם לאיזה פסיכולוגית כלבתית במיוחד לדבר עם אימא שלי, היא
אמרה לה שאני מה שנקרא בפסיכולוגיה המודרנית "מקרה מיוחד" -
ככה הפסיכולוגים אומרים כשהם לא רוצים לקרוא למחלה בשם האמיתי
שלה - "מקרה מיוחד". הכלבה אמרה שהכל בגלל הגנים, לא משהו
שהחברה הכניסה בי, אז אין מה לעשות.
אם זה הגנים, אז זה בסדר.

בתיכון פגשתי את שיר, היא הייתה האהבה האמיתית הראשונה שלי,
הסתכלתי עליה בצורה יותר "נורמאלית". היא גם הייתה "מקרה
מיוחד" אז הסתדרנו. יצאנו חצי שנה, הזדיינו כמו שפנים בכל מיני
מקומות והחיים היו נהדרים.

יום אחד היא אמרה לי שהיא עוזבת אותי - היא פגשה מישהו אחר,
מישהו "נורמאלי". היא עזבה אותי בשביל מישהו אחר !!
כל השבוע אחרי זה בכיתי, לא יצאתי מהבית, לא אכלתי, לא שתיתי,
חוץ מזה שהורדתי דראסטית במשקל זו הייתה התקופה המחורבנת ביותר
בחיים שלי. לא פגשתי מישהי כמוה אחרי זה.

עד הצבא, שם הציבו אותי בבה"ד 1, יחד עם ליזה, יעל ורעות. גם
בועז הצטרף יותר מאוחר. זה היה ממש גן עדן, שלושתן היו כוסיות
שוות שחבל על הזמן, פשוט לבחור ולדפוק, אם רק לא היה לשלושתן
חברים שהן אהבו אותם מאוד.
יותר ממני, מן הסתם.

היום רעות ביקשה להיפגש איתי מאוחר בלילה, כדי לתאם איזה תרגיל
בין הפלוגות שלנו, כמובן שהסכמתי, תמיד חיבבתי את רעות יותר
מהשאר. מה שכן, אם היא רק הייתה יודעת מה כבר תכננתי בראש
החולני שלי לעשות איתה היום, היא לא הייתה מסכימה להיפגש, היא
"נורמאלית" מדי.

כשהיא באה הכנו חומר לתרגיל, אחרי שעה לקחנו הפסקה, הוצאתי M&M
והצעתי לה, היא הסכימה כמובן, איך אפשר לסרב ל M&M ?
היא אמרה לי שחבר שלה מעדיף את סמארטיס כי שם לעדשה הכתומה יש
טעם של שוקולד תפוז. אמרתי לה שלדעתי שוקולד תפוז זה הדבר הכי
מגעיל שיש אחרי מוזיקה מזרחית והיא אמרה שאם גבי (החבר שלה)
אמר לה את זה אז זה חייב להיות נכון כי הוא חבר שלה והוא אוהב
אותה והוא לא ישקר לה, בייחוד לא אחרי מה שהם עשו בסופ"ש.

שאלתי אותה בטיפשותי הרבה מה הם עשו בסופ"ש למרות שממש לא
רציתי לדעת. רעות אמרה לי שהם ראו איזה סרט ממש ממש רומנטי
ואחרי זה נסעו אליו הביתה, כמובן שהם הזדיינו שם (היא קראה לזה
"לעשות אהבה"), אבל מה שהיה מעניין זה שהיא התחילה להדגים לי
באיזו רומנטיות הוא הפשיט אותה, איך הוא ליטף לה את השדיים,
נגע לה בעדינות למטה. כמובן שהיא הדגימה על עצמה כל דבר שהוא
עשה. אין לי מושג למה הן תמיד עושות לי את זה, ככה בכוונה
להרגיז אותי, מה אין לי רגשות ?, אז מה אם היא החברה הכי טובה
שלי - זה לא נותן לה זכות, להפך.

היא פשוט גירתה אותי יותר מידי, לא יכולתי לשלוט בעצמי. קפצתי
עליה, קרעתי מעליה את החולצה, הפשטתי ממנה את המכנסיים.
היא לא אמרה שום דבר, רק התחילה לבכות וביקשה בלחישה שאפסיק,
אבל לא הפסקתי, לא יכולתי, זה לא היה בשליטתי, היא אשמה.

כשגמרתי ירדתי ממנה. היא קמה, לבשה את מה שנשאר מהחולצה שלה,
לבשה את המכנסיים ויצאה מהחדר ממררת בבכי, היא לא אמרה כלום,
אבל הבנתי שזה נגמר וכנראה שאין לי עוד סיכוי איתה, אני מקווה
רק שהיא לא תתחיל לדבר על זה בבסיס, כי אז אני לא אדע מה
לעשות.  

הורדתי את המדים והסתכלתי על עצמי במראה, ניסיתי להבין בפעם
האלף למה בנות לא אוהבות אותי.
הרי יש לי שיער בלונדיני ארוך, עיניים כחולות, חזה פיצוצי, אני
אפילו קצינה, אז מה עוד בחורה יכולה לרצות ?

יש בנות שאני פשוט לא מבינה.

כלבות כולן.



30.10.99







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האינסטילטור של
אמא שלי קנה לה
ויברטור

- מה זה
אינסטלטור?!

שיחת חולין בגן
ילדים


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/12/99 4:32
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלי ברקובר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה