19/04/02  20:00  לה-פז, בוליביה

בננות

הסיפור על השוד זה בכלל לא העיקר, אפילו שדפקו קופה של 4.9
מיליון דולר, אפילו שעברו ליד תחנת המשטרה וזרקו להם 400.000
רק כדי שיאכלו את הלב, אפילו הסיפור על אבירם, ששם את הרגל
כשהכספת נפלה, כדי שלא תעשה רעש - והוא צולע עד היום אפילו זה
לא העיקר, וחוץ מזה אבירם כבר לא צולע היום - אבל זה לא משנה,
העיקר זה אחר-כך בבית המבודד בגליל.
למה בגליל? כי צחיק, אבירם חזי מומו וסממה היו חייבים מקום כדי
להרגע בו, בכל זאת - לא בכל יום מערבבים למשטרה את כל קצות
החוטים במוח.
כולם היו יתומים, נפגשו בפנימיה, היו החברים היחידים אחד של
השני, אפילו בצבא היו באותה פלוגה בהנדסה.
היו להם חיים רגילים ומשעממים, עד שקפצה מולם ההזדמנות לשוד
בנק לא מזויין, כסף מבוטח- בקיצור, 50 דקות של פחד בשביל 50
שנות רוגע, אבל זה בכלל לא העיקר בסיפור, העיקר זה אחר-כך,
בבית בגליל .

אז איך שהם נועלים את הדלת ומתיישבים המומים, נפתחים ג'וני בלו
לייבל, שיבס מימי אחשוורוש, וודקה אבסולוט והקלפים מחולקים
שווה חמישה קלפים לחמש ערימות.
"פוקר" אומר אבירם וכולם מתיישבים, צחיק מבקש לשים סכום גג
להימור, אבל אף אחד אף פעם לא מקשיב לו ואבירם מבקש שיפסיק
להיות כזה מליונר קמצן.
כולם מחליפים קלפים ואבירם וחזי הולכים ראש בראש עד 15.000
דולר, חזי משווה לו, פותח רביעיה וגורף את הכסף .
אבירם שהיה כמעט שיכור לגמרי, התחיל לשיר "חמישה קופים ישבו על
עץ ואכלו בננה"...
אחרי עוד שלושה סיבובים שחזי לקח, הסתכל עליו אבירם ואמר "קח
חזי, תערבב את הקלפים,רק שלא תערבב גם אותנו איתם"
"אבירם תרגע זה רק כסף" אמר צחיק, אבל אף אחד אף פעם לא הקשיב
לצחיק.
אבירם, שכבר התחיל לתפור קונספירציות על עצמו, לקח עוד לגימה
מהשיבס ושלף אקדח...
הסיגריה של  סממה נפלה מפיו שנותר פעור עד שצעק "אבירם תרגע,
כולנו חברים פה".
אבל אבירם, שכבר היה שיכור לגמרי רק סחט את ההדק ארבע
פעמים...
חזי נותר ישוב על כסאו כשראשו שמוט לאחור ודם צובע לאט את
חולצתו.
"לאאאאאאא" נפלטה צעקה מגרונו של סממה, מומו וצחיק עוד היו
בהלם,מביטים במה שהיה הרגע חזי.
"סתום ותמשיך לשחק" אמר אבירם, פתח חפיסת קלפים חדשה, הגיש
לסממה והמשיך  "ואם תנסו לערבב אותי עוד פעם, אני אאוורר גם
לכם את המעיים, סממה תחלק, כולם ידיים מעל השולחן, אף אחד לא
קם"
אבירם ישב, כולו אדום, בידו אקדח וכל השאר ניסו לתרגם את הסרט
שראו עכשיו למציאות.
סממה השתדל לא לרעוד כשחילק את הקלפים, אבירם לקח לגימה
מהבקבוק של הוודקה ושר לעצמו "ארבעה קופים ישבו על עץ ואכלו
בננה"...
כשסיים לשיר הרים את הקלפים... היו לו 10, J, Q, K  מעויין ו-8
תלתן, הוא זרק אותו וקיבל A מעויין, היה לו סטרייט פלאש, אבל
במקום לגרוף את הקופה, הוא זרק את הקלפים בפנים של סממה וירה
לו שלושה כדורים בראש, הגופה שלו נפלה כמו בסרט ערבי רע...
צחיק ומומו היו לבנים כמו הגופה של חזי שעוד ישבה על הכיסא
ואבירם אמר: "אל תנסו להאכיל אותי בקלפים טובים בכוונה, מה,
אני עיוור ? צחיק תחלק"
צחיק ניקה את הקלפים מהשולחן, פתח חפיסה חדשה ואבירם התחיל
לשיר: "שלושה קופים ישבו על עץ ואכלו בננה"...
אחרי עוד שני סיבובים שאבירם לוקח כי אף אחד לא מעיז להכנס
מולו - כיוון את האקדח לצחיק והשתיק את התחינות שלו בששה
כדורים שחדרו אותו ואת הכיסא ומילאו את הקיר באדום  "בכל מקרה
אף אחד אף פעם לא הקשיב לך" אמר אבירם.

אז מאיפה אני מכיר את הסיפור?
אז ככה - קוראים לי שלום מרדכי, והחבר'ה קראו לי מומו, אני
בחור שקט ובגלל זה אני תמיד אחרון בהכל: בתור לבנק, ביציאות
הביתה מהצבא וגם בסדר הנרצחים של אבירם, שאחרי שפירק את צחיק
לחתיכות, התחיל לשיר "שני קופים ישבו על עץ ואכלו בננה" הוריד
שוט וודקה ומילא את הכוס.
אני ששתקתי כל הערב, רק אמרתי: "אתה יודע שאי אפשר לשחק פוקר
בשניים"
"אז תחלק למלחמה"
ואתה יודע שבמחסנית שלך היו שלוש-עשרה כדורים, והצורה המוזרה
של האקדח זה בגלל שהוא ריק?"
אבירם ידע שהוא לא יכול לרוץ, כי לרגל שלו הייתה צורה של כספת
ופניו הביעו תסכול.

הסכין שתקעתי לו בין הצלעות הייתה אדומה מהצד של הגב.
הוא התמוטט וניסה לזחול החוצה תוך כדי שאני ממלא אותו בבנזין.
"ואתה יודע" אמרתי "שחמישה קופים לא נהיים שבעים מבננה?"
"מי אתה בכלל? יא זבל" מלמל אבירם "מי גידל אותך?"
ואני עניתי "יש שחקנים ראשיים שכל החיים שלהם יעשו סרטים חרא,
והאקדמיה תעשה להם טובה אם תיתן להם לדרוך על המדרכה בשדרת
הכוכבים... ויש שחקני משנה שברגע החשוב ייקחו את האוסקר - והם
אלו שמרצפים את השדרות בהוליווד בכוכבים"

להבה אדירה האירה את הגבעות הירוקות של הגליל והאוטו שלי נסע
לנתב"ג.
והיום? היום אני גר בבית ענק - לא רחוק מהוליווד, לא עובד - יש
מספיק כסף, הנוף נהדר, מכוניות חדשות...
ורק ארבעה דברים חסרים לי בחיים - שותפים למשחק פוקר.