סימון וול / עוד ישנה |
חוץ ממך אני יודע.
כל השאר סתם חומדים,
יודעים, חושבים מתקשטים בבדים.
לאן נעלמת? ברחת לחושך הלא ידוע אני שואל
לא מחייך - מדוע?
כי נעוריי - אלו שזה
עתה החלו, מסתיימים.
בבנאליות נוראית.
בלי יכולת ודאית,
אני ממשיך, נותן הכל
מעצמי וגם לא מן ההפקר.
את לא כמו כולם - אני
יודע. את לבד. אני לבד,
כולם כמוך
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|