אצלי או אצלך?

מעדיפה אצלי.
"לא, אתה יודע מה?" - בעצם אצלך.

כי אצלי, אני צריכה ללבוש סינר פולני שעתיים לפני ולהתחיל
להוציא את הצעצועים מתחת לספה, את הפירורים מעל לשטיח, לנער את
האבק, להחליף מצעים והכי הכי קשה - "לרחוץ" כלים (שונאת !)

אז אולי אצלך?

אצלך - אני אשב לשולחן ואוכל מטעמים שלא אני בישלתי, ואגלה כמה
מנעמים כאלה קנית בצהרי יום שישי, רק עבורי, ואשמח לי.

אצלי - קצת עצל כרגע, לא ממש משקיעה. איום ונורא, אני יודעת.
זמני כזה, תקופה שדורשת פינוק. וחוץ מזה, יש חתולה נושכת אצלי,
ואני עדיין מקווה שלא תפתח איזו אלרגיה לאצלי, בגללה.

אצלך - הכי אני אוהבת. כי אני יכולה לקפל את האיברים, ללבוש את
הבגדים, ופשוט ללכת, אם ארצה, כשארצה.

אצלי - אני אגיע אחרי שאצלך, באישון לילה, או עם אור ראשון, או
אפילו קודם - ואכנס בין הסדינים שלי, ואתגעגע אליך... ואשמור
את התחושה של האחרי. אחרי האצלך.

אצלך - אשאיר ריח עדין של בושם בין הכריות, ואתה תוכל להתכרבל
באמצע המיטה, להסניף אותי ותוכל לחשוב - חבל נורא שהיא לא
נשארה...

אצלי - אני אקום בבוקר של אחר כך, מחוקה, פרועה, ביתית כזאת,
אמיתית כזאת - אמיתית שעוד לא גיליתי לך, ואקח את הזמן במקלחת
מוכרת, ולא אמציא מברשת שיניים מאולתרת, כי יש לי את שלי -
אצלי.

אצלך - אולי תכעס. אולי תגיד - "פעם תסבירי לי איך הראש שלך
עובד", כי הלכתי באמצע הלילה, ולא נשארתי, ולא תבין מה עקץ
אותי ככה לברוח ולהסתלק חזרה לאצלי.

אצלי - יש מקום שהוא כולו שלי. עכשיו אני לומדת שוב מחדש את
האצלי שלי. אצלי פתוח, אבל פתוח בינוני. כי עדיין קצת פגוע
אצלי. קצת חושש אולי אצלי.

אצלך - כשאבוא בפעם הבאה - אל תגיד "אצלנו" בבקשה. עדיין לא,
קצת מוקדם...

אז בינתיים קבענו - אצלך?