מה היה קורה אילו מתה השמש?
היינו יושבים בעולם נטול רגש
עד כמה שהייתי רוצה שוקו סויה
הייתי כבול למקום, כמו סוס בטרויה
מלחמה ושלום, הם על יד האקדח
וג'הווה קורא, "אל תשכח! אל תברח!"
כל היום היה חושך, האור אינו זה מכבר
היינו יושבים מסובים, על ההר
מצמצתי בשפתיי
שינסתי את אוזניי
קראתי לירח
אמרתי לו, "קירח"!
שאלתי אותו למה
אמר לי, "זהו שמה",
האור האלום
כוח רב בו גלום
"לך אליו", הוא אמר
"חייב לחזור לחימר"
אז שוב הייתי לבד
מכוער וגמד
ומוסר ההשכל:
שמש אין לקלקל!
חייב ללכת
החובה שולחת
את ידיה המצומקות
בדמות אמא, אבא והמכות
אמא צועקת "תעזוב ת'בצק!"
ואבא מאוכזב. הו לא... tsk tsk tsk