היינו חייבים לנסוע דווקא לכאן, נכון? אי אפשר להיות כמו כל
החבר'ה מהתיכון ולנסוע להודו או לתאילנד, להזרק טיפה ולחזור
כמו דולפין או קיפוד?
אבל לא... עופר היה חייב להיות המיוחד והמעניין, אז עופר ואני
מצאנו את עצמנו יום אחד במדבר, ככה סתם שני ישראלים עם תעודות
מזויפות, ערב הסעודית, מדבר סהרה - באמצע שומקום, בלי דלק ובלי
אוכל, רק כמה דולרים ושני ליטר מים חמים בטעם של נפט.
אחרי הכל אנחנו בערב הסעודית, לא?
אז אנחנו הולכים והולכים... עד שכבר מרגישים שהסוף מתקרב אבל
אף אחד לא אומר כלום.
היית מצפה לפרידה יותר מרגשת מהחבר הכי טוב שלך, לא?
אבל אז פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו באיזה נווה מדבר בסגנון
לאס וגאס, בהתחלה זה נראה כמו הזיות כאלה כמו שרואים בסרטים על
המערב הפרוע, אבל לא... זה הדבר האמיתי!
אז אנחנו נכנסים, שותים יין, אוכלים סטייק שהיה לו טעם טיפה
מוזר, אבל אם אתה באמת רעב אתה תאכל הכל, וכל הזמן רוקדות
סביבנו בחורות עם כיסויים על הפנים ריקודי בטן.
את הערב אנחנו מבלים בקזינו ובלילה כל אחד מוצא לעצמו זיון
מטורף עם איזה 72 בתולות, ופתאום הכל נראה לי מאוד מוכר. כל
הקטע הזה עם הבתולות והחיים הטובים כאילו כבר שמעתי על זה
איפשהו.
אז למחרת בבוקר אנחנו הולכים לבעלים של המקום ושואלים אותו
איפה אנחנו והוא אומר "גן עדן" אחרי הכל מתתם באזור חיוג ערבי,
לא?
והוא שואל איך קוראים לכם? אז אנחנו עונים מוחמד ועזיז וישר
הולכים לספא לקבל מסאז'.