ואת רחוקה מדי משידי יכולה להושיט
וכואב לך, בטח כשאני לא רואה את גם בוכה,
כל חיוך שאת לא מחייכת, מעציב אותי קצת יותר,
שאני לא רואה ובטח גם לא באמת עוזרת.
את יפיפיה, יודעת? אבל כרגע אני לא רואה,
בטח אם הייתי רואה את פנייך העגומות,
היה לי כואב יותר שהיופי הזה נהרס
ולו רק לכמה רגעים.
תני לי לחבק אותך ממרחקים,
שכרגע קילומטרים לא יוכלו להעריך.
אילו רק יכולת לחוש במגע ידי המלטפת,
אולי היית נרגעת, אולי רק היית כואבת יותר.
אף אחד לא יכול להבין אותך
כשאת שקועה בתוך המקום החשוך שלך,
אבל אני ממשיכה לקרוא לך,
מפוחדת שלא תעני.
ואת רחוקה מדי. |
