מדובר על דראפט ראשוני מתוך תסריט ביכורים שלי, זוהי הסצנה
הראשונה או לפחות חלק ממנה ולכן התסריט נראה לא גמור.  אני
עדיין לא מומחה לעניין, הייתי מעוניין לקבל מעט ביקורת בונה על
מבנה התסריט ועל הדיאלוגים ממי שיודע יכול ורוצה לעזור לי.
!!!the oscar will be ours

פנים יום אור, הגיבור שוכב במיטתו הוא ניסה להתאבד ולא הצליח
כעת הוא שוכב בתרדמת, עיניו עצומות, ראשו חבוש, מסביבו מספר
אנשים, המשפחה וחבריו האנשים יושבים מסביבו, חלקם בוכים, השאר
אומרים דברי הספד, הגיבור שוכב מכוסה ולא נע.
זוג חברים יושב ליד מיטתו ומשוחח:
בחורה: "נו אז מה אמרו לך?" הפנים של אדומות בבכי והפה שלה
דביק ומלא בחוטי רוק
חבר: "אין הרבה סיכוי שהוא יתעורר..." הוא מנסה להיות חזק
בשבילה, הוא יודע כמה אהבה את חברו השוכב במיטה אבל מהרהר בזה
שכעת אם יהיה חזק וייתן לה כתף אז אולי יוכל להשיגה.
רופא בחלוק לבן נכנס לחדר, פותח מזוודה ומוציא מזרק, ניגש אל
האם ושואל: "את בטוחה שאת רוצה לעשות את זה?"
האם עונה בבכי: "לפחות שם הוא ינוח"
הרופא ניגש אל הגיבור עם המזרק בידו ומפשיל את השמיכה מעל גופו
אך לפתע הגיבור מתעורר וצועק: "מה אתה עושה יא פדופיל?!"  
רופא: "אני לא מאמין, זה נס רפואי!"
גיבור: "אז מה?, המתות חסד וכאלה רצות פה אהה?"
"אני לא פה כמה ימים וכבר עושים שמח..."
רופא: "חשבנו שכבר אין לך סיכוי..."
גיבור: "מי נתן לך תואר יא בטלן, מוות קליני בקטנה ואתה כבר
שולף לי פה ציאנידים, יא סדיסט, יא מתנקש!
מסתכל הצידה ורואה אדם מבוגר מעשן סיגריה,
גיבור: "דוד, תביא סיגריה", מדליק את הסיגריה מעשן ממנה.
מסתכל הצידה ורואה שקית עם שתן תלויה מהקיר ואומר:
"מה זה?"
האם עונה: "זה..."
הגיבור מרים את השמיכה מסתכל אל איזור חלציו משתאה
ואומר: "אווה איזה יופי, זה פיפי...למה אני מחובר לשקית עם
פיפי?!...ומי הסוטה שהפשיט אותי??!"
האם עונה: "חמוד שלי, חודשיים שכבת בתרדמת, ו... ו..., טוב זה
לא משנה (מתנפלת עליו בחיבוק) העיקר שאתה שוב איתנו עכשיו..."
בן: "מי את ומה זה כל האנשים האלה?..."
אם: "אני אימא שלך ואלה החברים שלך, והמשפחה שלך, אתה לא
זוכר?"
בן: "יענו שכולם באו לראות איך מוציאים אותי להורג...גם כן
משפחה וחברים... האמת אני לא זוכר לא אותך ולא את אף אחד פה
ובלי להעליב הייתי מעדיף אם הייתם הולכים עכשיו ומשאירים אותי
לבד קצת..."
אם: "אתה באמת לא זוכר כלום?"
בן: "לא, לא זוכר אותך, לא זוכר אותם, לא יודע איזה יום היום
ואיך קוראים לי, לא יודע כלום!, יודע רק שעכשיו אני רוצה להיות
לבד!"
החדר מתרוקן והגיבור נשאר לבדו, מרים את השמיכה ומנתק את
הצינור שמחובר לו לזין. (מגדף לעצמו בשקט: "אינעל העולם מחברים
לי שקיות לזין, מנסים להרוג אותי, עושים לי חינגות בחדר, מה זה
קומה בין חברים") קם מהמיטה, עירום, ניגש למגירה ושם בוקסר,
ניגש לשירותים, מתחיל להשתין לוקח שאכטה מהסיגריה, וזורק אותה
לאסלה, הוא שם לב שממולו יש פוסטר של הסרט נהג מונית, הוא לא
זוכר למה מאיפה ואיך אבל משהו זכור לו, ניצוץ של זיכרון עולה
בראשו. הוא מסיים להשתין ומוריד את המים, ניגש למראה ומסתכל
בה, לפתע הפה שלו נפתח כאילו מעצמו ואומר:
Are you talking to me?
Are you talking to me?
הגיבור מסתכל על עצמו במראה מגרד את הראש ולוחש: "נדפק לי
השכל"