משפחה מרובעת, בית מרובע, אח עם משקפיים מרובעות, גוף מרובע
וראש מרובע. כסאות מרובעים, חדר מרובע, שולחן מרובע, אבא
מרובע. מרובע עם ארבע צלעות שאף פעם לא נפגשות. כמו עיגול בלי
תחתית. ראיתי פעם תמונה שלו שדודה עגולה, אחותו, ציירה. בציור
אבא מרובע נראה כל כך עגול- בפנים שלו יש מן כאלה רחמים שאף
פעם לא ראיתי בבן אדם- משהו בעיניים צועק- הי, כלוא פה בן אדם
רגיש ואוהב שמחכה לצאת החוצה! מחכה ולא יכול...
גם אמא מרובעת. מרובעת לאנגלית- אבא למתמטיקה. אתה חושב שאולי
גם בה יש בן אדם עגול- ולא. לא בתוך כל מרובע קיים עיגול. היא
מהמרובעים האלה שמתי שהם צריכים, רוצים ממך אהבה ומתי שלא
רוצים- ממררים לך את החיים. האח מרובע עם יציאות עגולות. אחות
עגולה. אני חושב שקיבלנו את העיגוליות שלנו מאבא. בגללו נולדתי
עיגול.
אני עיגול שחי חיים משולשים בעולם של זוויות חדות. עיגול בוכה.
נהר אליפסות זורם מהעיגולים הקטנים שלו אל תוך ביוב עגול של
מקלחת קרה. הוא רב עם המרובעים שלו והוא נשבר. הוא לא יכול
יותר. הוא חושב שהוא מאומץ- או לפחות מקווה. אולי הוא בא מעולם
שונה- עולם מעגלי. הורים מרובעים צועקים והריאות המרובעות
מתרוקנות. ריבוע לא מבין עיגול. ריבועים אף פעם לא מבינים
עיגול. הם אומרים לעיגול שהוא לא ולא ולא ולא. עיגול אומר שהוא
כן וכן ואולי וכן. ריבועים אומרים שהם נכשלו כריבועים. עיגול
אומר שהוא בחיים לא יתייחס לעיגולים שלו כמו שהם התייחסו אליו.
אבא מרובע מגלה עיניים עגולות. ריבועים צועקים חלש.
עיגול נכנע. מעגלים של ייאוש השתלטו עליו והוא נוכח לדעת שמה
שלא יעשה- ריבוע לא מבין עיגול. בוכה. הולך לחדרו ופוגע חצים
עגולים במטרה עגולה שמודבק עליה ריבוע. הוא נזכר איך שאמר
לעצמו שיום אחד עיגול יעלה על מלבן גדול עם משולש בקצה- זה
שבארצות הברית- ויעמוד שם, עגול כביום היוולדו ויעוף רחוק,
מעבר לגבולות העולם המרובע הזה... יכול להיות שהיום הזה יגיע
יותר מוקדם...
בלילה חלום על המון עיגולים קטנים שמשחקים איזה משחק בשדה גדול
של שיפון ואין שם אף מבוגר- חוץ ממני, ואני עומד על קצה של צוק
וכל מה שאני צריך לעשות זה לתפוס כל אחד אם הוא עומד לעוף
מהצוק- אם הוא רץ ולא רואה לאן הוא רץ. וזה מה שעשיתי כל
היום... בסוף החלום עיגול אחד ברח לי ונפל. כשהסתכלתי על
הנפילה שלו כל השאר גם קפצו, ונשארתי לבד...בשדה השיפון...