אתה מלך בממלכה קטנה
כל הנתינים עזבו, הניצבים מרדו
הארמון מצחין ורעוע
סבכי קוציי שושנים לא נגזמו
מחמתו של הגנן המלכותי שעליו הונף גרדום
התגלת כנסיך
האמור למצוא בסבך יפייפיה נרדמת
נסיכה יפה שישנה מאה שנה
לנשקה לחמם את שפתיה
ממש כמו באגדות, בגרסה המסופרת
ובמלכותך שלך, הנסיכה עומדת על ארבע
ואתה תגער בה, תגדף
בזמן שדמעות חונקות את צווארה המלכותי
נסיכה שישנה...
תמשוך בשערה תקלל, תכה
עד שתבכה
ואביט אליך אתה מאוסף, אתה מבאיש
מכונס בעצמך
מלך בממלכה יתומה אתה
ממלכה שנרדמה ומתה
שלטונך ירד לטמיון
כל העובדים אותך בגדו
אז סגור אותי במגדל צריח
אעשה את שעלי מוטל
הו הו מלכי הרם
שמך עוד ירעם בממלכות רחוקות
אני המלכה במלכותך
אשתרע למרגלותיך
אנשק כפות רגליך...
והנה, ניצבת אני מלכי שלי
הנה, אוהבת אני
ממש כמו שכתוב באגדה