גלעד בנארי / אדם |
כקוץ דוקרני הנרמס תחת יובש חייו
כאדמת טרשים בוכיה, ספוגה עורקים מדממים
כנהר הזורם עד שנשפך אלי תהום
כתולעת הנמחצת ממשקל תאוותה שלה
אדם כמו שאני, כמו בני, כמו אבי.
נגמר.
אוקטובר 2003
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|