שנה וחצי אתה לא יוצא לי מהראש ואני לא יודעת מה אני מרגישה
כלפיך, אני רק יודעת שאני רוצה וצריכה אותך שם לידי, לדבר אתך,
להרגיש אותך, כבר שנה וחצי אני רוצה את זה וזה לא קורה.
רק שנה וחצי ואתה הספקת לפגוע בי שלוש פעמים ואני כמו פרפר שלא
לומד שהאש הזו שורפת חוזרת וחוזרת שוב ושוב, רוצה להרגיש את
חום האש, מתקרבת אליה יותר מדי ונכווית, כבר שלוש פעמים, אבל
זהו אני למדתי, אני לא אתקרב לאש הזו יותר ואם האש תתלקח ותגיע
אליי אני אברח, אעוף למעלה הכי גבוה שאפשר ולא אתן לאש הזו
להתקרב אליי, לא אתן לאש הזו לשרוף אותי בפעם הרביעית, כי
נשארה לי רק כנף אחת, רק עוד פעם אחת אני יכולה לסבול את זה
ואם אשרף שוב אני לא אוכל לעוף, אני אשאר בלי כנפיים, אז אני
מבקשת ממך, תעזור לי לא להישרף שוב, אל תתקרב אליי, תשאיר את
האש שלך רחוק ממני, כדי שאוכל להמשיך ולעוף.
קר לי, קר לי מאוד ואני לא רוצה שהאש שלך תחמם אותי, אני לא
רוצה אותך.
אני רוצה שתתן לי לחיות בשקט, בקור, בלעדיך, לחפש חיים חדשים
לצד אש אחרת, פחות שורפת, כזו שתחמם אותי, שאני אוכל לחיות
לצידה.
ואני אף פעם לא אשכח אותך, אתה שרפת לי שלוש כנפיים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.