שוב הגשם הקר נותן סימניו על חלון בית הקפה הקטן. נחלי הזרמים
הדקיקים על הזכוכית מזכירים לה את דמעותיה בשעות הלילה הקטנות,
הבכי שיפרוץ כשהיא תשכב במיטתה לבד, כרגיל.
ולחשוב שאך לפני חודש, היא הייתה הבליינית הגדולה בחצי השני של
כדור הארץ. כל כך רחוק ושונה, אך גם כה קרוב ומוכר.
"אנה, אל תסעי. מה יש לך לעשות שם?" הוא הפתיע בתגובתו
השלילית. דווקא ציפתה ממנו למלוא התמיכה וההבנה שהייתה רגילה
אליה. אפילו הידיעה על ההריון לא הכתה אותו בהלם כה רב.

מאז שהייתה ילדה קטנה חלמה על חיים בבועה האמריקאית. הכל שם
נראה כה וורוד ומבטיח, מקום בו יתגשמו כל חלומותיה. היא תיסע,
תמצא דירת סטודיו קטנה בתפוח הגדול ושם תתמקם. בחציו הראשון של
היום היא תלמד אומנות באחד מהמקומות היוקרתיים ביותר, ובשעות
הערב תעסוק בעבודות מזדמנות, בעיקר כמלצרית בעוד בית קפה קטן
בסביבת מגוריה. בשעות הנותרות היא תעסוק באהבת חייה, בציור.
חבל רק שבמציאות הדברים אינם קורים כפי המתוכנן.

את הנסיעה הם חגגו בהרמת כוסית. הוא קנה לה ענק יפהפה שקנה
בהזמנה מיוחדת, ובדמעות ליווה אותה בשדה התעופה.
בנשימה כבדה עלתה אנה למטוס. היא לא ישנה כבר יותר מ-40 שעות.
היא לא רצתה להישאר ערה בזמן הטיסה ולהמשיך לחשוב עליו. במשך
הימים האחרונים היא לא חשבה על דברים אחרים. שמחת הנסיעה
המהולה בעצב העיזבון. כי כך תמיד, שמחה ועצב חיים תחת קורת גג
אחת, שלא כמו רגשות מנוגדים אחרים.
נדב המתין עד להמראת המטוס, וליווה אותו במבטיו ומחשבותיו עד
שהוא נעלם אל מעבר לנראה. מעולם לא חיכה לו איש, אך הוא קיווה
שאנה תחכה לו שם, הוא כבר לא יכול לחכות יותר. לפני רגע הם עוד
התחבקו, וכעת הוא עלול למצוא את עצמו מכורבל בשמיכה לבד,
מהורהר, סהרורי וחולם על אנה.

שבוע ימים חלף, אנה לא נתנה סימן לעצמה, פרט לקלטת ווידאו
שנשלחה ביום נחיתתה.
"היי נדב. אני כבר כאן, כמו שעינייך רואות. אתה רואה נדב, אך
לא מביט. כה מיוחדת ניו-יורק למראה ענקי הקומות הנוצצים באלפי
אורות בוהקים. מעולם לא הבנת אותי ואת רצוני להגיע לכאן. תראה,
תביט בתמונות. האין זהו שיא האושר? אך אתה לא תבין. מדוע חסמת
אותי מעצמך במשך זמן כה רב? חבל נדב, אהבתי אותך, תיארתי לעצמי
שגם אתה אהבת אותי אהבת אמת. כנראה שטעיתי. שלום נדב, ולא
להתראות. אני אשאר כאן לשארית חיי, ואתה שם, ומסתבר שדרכינו לא
תתצלבנה יותר".

נדב הבין. היא צודקת, ניו יורק אכן מדהימה. אבל עדיין, לנצח
היא תשאר תל-אביב הגדולה.