היה איש שמו לא יסופר מטעמי חשאיות שעבד במשרד לא קטן ולא גדול
בחברה שבמרכז עיר בדרום ארץ שלא נמצאת על מפה מציאותית שלא
ידעו אם נמצאת היא באמת ומי שיחפשה לא ימצא.
וימים עוברים בעיר זו שקטים ורגועים הם ואין חשדות או חששות
שכל זאת הולך להשתנות בקרוב.
ואיש זה אשר עובד בעבודה יומיומית במשרדו ומשדך מסמכים אחד
לשני וניירות מצלם עותקים עותקים לא יודע גם הוא שקץ עולמו
קרב.
ולאיש זה שכל יום חוזר הוא לביתו בשעת בין ערביים לאישתו ובנו
היחיד
שהינו בשנות נעוריו עכשיו ונושק להם ואוכל ארוחת ערב וישן ולא
יודע...
ומדענים קמו בבוקר בהיר ובדקו ומדדו ושקלו ובססו עובדות ופתרו
משוואות וגילו שימים ספורים נשארו לארץ זו.
שבחדשות שדרכן הרגילה שידרו חדשות טובות ובעיקר פרסומות שידרו
שידורי בהלה ופאניקה והאיש צפה בהם והחליט לעזוב את הארץ
ולעקור עם משפחתו לארץ אחרת וארז הוא את מזוודותיו,תיקיו,
חפציו, אישתו ובנו ויצא לחפש מקום מגורים מחוץ לארצו ולא מצא
שום מקום שדמה לארצו השקטה ובמדינות הרעשים והמהומה חזקים ולא
נעימים ולכן החליט לחזור לארצו הקודמת וכאשר חזר מצא הרס
וחורבן שרידי בתים ומכוניות ושרידי הבניין שהיה פעם משרדו
והחליט ולשקם את ארצו למען פליטיה שיחזרו ולאחר שנות שיקום
ושיפוץ קמה הארץ מחדש משגשגת ופורחת ומאד מרווחת