שוב דממה שוררת,
זו אני שלא מדברת.
עוד לילה עובר, חולף.
ואתה זה שלא מדבר.

אני יודעת ,לא יודעת.
נעצרתי בתהום ללא תחתית.
רוצה אותך, קרוב אליי.
ואולי רוצה רק דמות שתגן עליי
ותהיה איתי
אוהבת אותך
ואולי שונאת.

אני כבר לא יודעת מה להרגיש
כל כך משונה להסתכל בעיינך
ולא יודעת מה לומר.
אני נמצאת בבור ללא תחתית
נופלת,
הכול שחור מלטה,וגם למעלה.
היכן התושייה?
היכן היא?
מחפשת את עצמי ואל מוצאת.
האהבה החדשה ,מאחלת לך בשבילי
בשבילך,
ואולי עדיין אוהבת אותך...