נשות לוט פרצו את כלאן
והלכו אל עבר ים- המוות.
המלח רפא את חטאיהן שנדמו
כמו פצעים נוטפי דם
ומלא את נשמותיהן בצמא,
צמא לידע, לחיים... לאהבה.
נשות לוט חגו כצללים לאור השמש
כשהן מזמרות תפילות נושנות
ונזכרות בעולמות שהיו פעם.
עם לילה נותר על החוף הקרח
מעגל חול מהול בדמעות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.