הלכתי על מסילת הרכבת, מחפשת תשובות לשאלות שאמא שלי לא הסכימה
לענות עליהן. לא נושאים מפוקפקים, לא נוסעים מפקפקים. שוקעת
במחשבות על רגש, על מלחמה, על אהבה. האור הבוהק מאחוריי הפריע
את מנוחתי, אז נתתי לרכבת לעבור.
לא. לא ככה מתתי.
רצתי בחזרה לביתי, תוהה על סיפורי הסקס של חברותיי בצבא. לא
סיפורים אמיתיים, לא בני-זוג אמינים. שוקעת במחשבות על רגש, על
אהבה ועל מגע של תקווה. המכונית מהצד הפריעה את מנוחתי, אז
נתתי לה לעבור.
לא. לא ככה מתתי.
בטיסה חזרה מאיטליה, חושבת על השאלות שבן-זוגי לא הסכים לענות
עליהן. לא נושאים מפוקפקים, לא נוסעים מתעניינים. שוקעת
במחשבות על רגש, על מאהבת, על בגידה. התנועה החדה הפריעה את
מחשבתי, המטוס רעד באוויר.
לא. לא ככה מתתי.
על מיטת חולי, שואלת שאלות שהרופא לא הסכים לענות עליהן. לא
נושאים מפוקפקים, לא טיפולים מסובכים. שוקעת במחשבות על רגש,
על מוות, על חולי. האור הלבן הפריע את מנוחתי. אז צעדתי
לעברו.
כן. ככה מתתי. אבל היה שווה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.