אני שקוע בתוך המחשבות
הן לא נותנות לי כוח למשיך
אני רוצה להבין מה קורה איתי
אבל בעצם לא איכפת לי כלום
זה קשה לצאת מיזה וזה רק מדכא אותי יותר
הייתי בכל המקומות ועשיתי את רוב הדברים
אבל בעצם לא עשיתי כלום
אני רוצה לברוח למקוב טוב יותר, שם הביקורת תהיה פחות קשה
אני רוצה להישאר ולהוכיח לכולם ולעצמי
שזה למרות הכל עוד אפשרי
אני מאבד את הקול כי אני לא מדבר
רק כותב לי פה ומנסה לזמר
אני רוצה לצעוק ולקום במקום אחר
אבל אולי בעצם כדאי לי להישאר
להוכיח לעצמי שזה עוד אפשרי
וזמן זה בכלל לא הבעיה שלי
יש בי"ס, יבוא צבא ואז חיים
בינתיים למה לנו להיות מבועסים?
הימים הטובים לא יבואו מעצמם
צריך לקום ולנסות להביא אותם
אבל בעצם למי יש כוח לנסות אחרי הכל
הנה היא שוב קוראת לי לבוא ולאכול
אוכל, שתיה, שינה - זה כל מה שאני צריך ורוצה
ואולי זאת דווקא הסיבה שאני לא יוצא מיזה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.