ארבל הכרמלי / זכר פריחתו |
להיות עמה בשארית חייו
והיא נתנה לו רק סתיו וחורף
והוא נשאר בגפו רועד,
אך בזיכרונו עדיין רוחש
זכר פריחתו מלב רוגש,
מגוף סוער,
מסתיו וחורף חמים כאש
אשר לחומם מתבשל לאיטו
חלום מתוק,
אפילו כיום,
שהוא בגפו,
שהיא תחזור
בטרם יקיץ מחלומו.
07/04/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|