עמי ודורית הכירו כשהיו בני 15 ולמדו בשישית ביחד בתיכון חדש
בתל אביב.
אפשר לומר שזו הייתה אהבה ממבט ראשון, או יותר נכון מהרגע
הראשון שהוא העתיק ממנה בבחינת הבגרות בלשון. מאז הם כבר לא
נפרדו. הם שרתו יחד בבסיס של המשטרה הצבאית בקריה, הוא היה סמל
מבצעים והיא הייתה הפקידה של המב"ס. אחרי הצבא נרשמו יחד
ללימודים באוניברסיטת תל אביב, היא ללימודי חינוך מיוחד והוא
למינהל עסקים. כשהיו בני 23 החליטו שהגיע זמנם להתמסד והם עשו
זאת בחתונה מפוארת בגן אורנים עם 700 מוזמנים, הרבה קוויאר
וזהבה בן כזמרת אורחת.
בליל הכלולות הם עשו אהבה במקום לספור את הצ'קים. הייתה ביניהם
אהבה אמיתית, טוטאלית, שרואים רק בסרטים. הוא היה מוכן לקטוף
עבורה את הירח, היא הייתה מוכנה למות בשבילו.
היה ביניהם אמון מלא. הם היו זוג יפה, זוג מושלם, מושא קנאתם
של כל החברים. הם יכלו לדבר על הכל, לא הסתירו דבר אחד מהשני
וכולם ידעו שהם אף פעם לא יפזלו לצדדים, בשום מחיר, בשום מקרה.
הם גרו בדירת 4 חדרים בגבעתיים. כשסיימו ללמוד היא מצאה עבודה
כמטפלת לילדים מוגבלים והוא כפקיד עו"ש בבנק דיסקונט ברמת גן.
אחרי שנתיים של נישואים הם הביאו לעולם את שקד, ילדה מקסימה עם
חיוך שובה לב ועיניים בורקות. הכל היה נהדר, טוב מדי מכדי
להיות אמיתי, עד... עד היום שההיא הגיעה. אליען.
אליען, המנהלת החדשה של מחלקת השקעות נחתה בסניף הבנק הרמת גני
כרעם ביום בהיר. ללא כל הודעה מוקדמת הוחלט לקדם את מנהל
ההשקעות לדרגת סגן מנהל הבנק, ותוך יומיים ישבה אליען במקומו.
הם נפגשו בפעם הראשונה ליד מכונת הקפה במטבחון של הבנק. בתוך
עקבי ה- 8 ס"מ שלה, היו מונחות רגלים ארוכות, עטופות בחצאית
חומה עד הברכיים שהלמה מאוד את ישבנה המלא. היא לבשה חולצה
לבנה שמשום מה הכפתורים שלה נפרדו לשלום בערך באזור חזיית
התחרה, שגם אותה אפשר היה לראות בנקל. בסקירה המהירה שהחלה
מלמטה למעלה, נראה היה לעמי שלמרות הפוטנציאל, קיים סיכוי סביר
שגם הפעם הוא יצליח לעמוד בפיתוי, אבל אז הוא הרים את הראש
ומצא את עצמו עומד במרחק 10 ס"מ מולה, בוהה בה במבט של ילד בן
16 שעומד לאבד את בתוליו בכל רגע.

היא לא הייתה יפיפייה מדהימה, אבל היה בה משהו אחר, משהו שובה,
משהו ממכר. משהו בפניה שידר סקס, סקס ועוד סקס. היה לה שיער
שטני ארוך וחלק, שפתיים מלאות ומבט חודר של עיני איילה ירוקות
, שכאילו צעק:" קח אותי עכשיו, פה על מכונת הקפה". לא היה לו
ספק שמדובר באישה למודת ניסיון, שהרבה גברים נפלו שדודים
לרגליה. היא לא הייתה אישה שאפשר לסרב לה בקלות ועל אחת כמה
וכמה לא אחת שאתגר אחד או שניים יפריעו לה להשיג את מטרתה או
לנעוץ את ציפורניה במי שהיא חושקת בו. כל כולה שידרה ביטחון
עצמי מופרז ורצון לנצל את החיים עד תומם, להתנסות, להתנסות
ושוב להתנסות. אחרי 5 דקות של שיחת חולין, כבר ידע עמי שהיא
גרושה עם שני ילדים, ממוצא חצי תימני וחצי איטלקי, גרה
בפנטהאוז בשיכון למד, עם ירושה גדולה ודמי מזונות מנופחים
ובעצם עובדת רק בשביל הכיף, כי היא לא מאלה שמבלות בבריכה
ובג'קוזי כל היום. בחמש דקות נוספות הוא למד גם שהיא מעדיפה
טיסות במחלקה ראשונה מאשר טראקים בנפאל וששון קונרי הוא האיש
הכי סקסי בעולם לדעתה, גם בגילו המופלג. היא בת 31, יש לה חתול
, כלב ותואר שני בכלכלה ואין לה שום כוונה להסתלק מהעולם הזה
בלי לנסות את זה פעם אחת עם אישה (בשלב זה היה נדמה לו שהוא
קיבל קצת יותר מדי אינפורמציה לטעמו). היה בה משהו שגרם
לפעימות הלב שלו להמריא הרבה מעבר למותר ויחד עם זאת גם משהו
שהפחיד אותו, שהוא העדיף לסווג כרתיעה ממנה.
כשהגיע הביתה בערב החליט למחוק את רשמיו מאותו יום ולא לספר
לדורית על המפגש המעיק. לא נראה היה לו שמפגש סתמי כזה אמור
לעורר עניין אצל אשתו האהובה שחיכתה לו עם ארוחת ערב רומנטית,
שני נרות ובייבי דול קצרצר על השולחן בפינת האוכל. הם עשו אהבה
בלהט, אבל הפעם זה היה שונה. משום מה דמיונו הפליג למחוזות
רחוקים ואלה לא היו פני אשתו שראה מולו. כשגמרו, הוא שכב לידה,
מעשן את הסיגריה שאחרי ופחד בלתי מוסבר אחז בו. משהו לא טוב
קורה לי, הוא חשב. משהו שיכול לגרום רק לצרות. הוא החליט באותו
רגע שהפתרון היחיד לבעיה יהיה להתרחק ממנה, מאליען, מאותה אישה
שגרמה לו להרגיש דברים שמזמן כבר לא הרגיש. למחרת בבוקר, בבנק,
ניסה להתחמק ממנה כמה שאפשר, לא לפגוש במבטה החודר, לא ליצור
קשר עין ולהימנע ממפגש אפשרי איתה. לפעמים בסתר, כשאיש לא ראה,
היה מגניב מבט לעברה וחום מוזר התפשט בגופו. לא, אסור לו
להתפתות גם הפעם. הוא כבר פגש אינספור נשים שניסו להתחיל איתו
ותמיד ידע לדחות אותן בעדינות ולהישאר נאמן לדורית. הוא היה
בטוח שיצליח גם הפעם אבל ניסיונותיו לא צלחו לו ובכל פעם ששכב
עם אשתו, ראה את דמותה של אליען מולו. במשך שבועות ארוכים,
נלחם בעצמו ובמשיכה האדירה שהרגיש כלפיה והתחמק ממנה בכל דרך
אפשרית. בכל פעם שעברה לידו או שאלה לשלומו, היה מתח מוזר
באוויר, מתח שנוצר בין שני אנשים שרוצים אחד את השני כל כך ולא
יכולים. עד שבוקר אחד, כשישב עם לקוח, חש פתאום את ידה החמימה
מונחת בעדינות של עורפו ואת קולה שלחש באוזנו: " אני חושבת
שהגיע הזמן שנדבר. תהיה אצלי בדירה היום בשמונה בערב, שלחתי את
הילדים לאחותי".  כששמע את קולה, אחזה בו צמרמורת והוא הרגיש
שמכנסיו בוערות. הוא לא ענה לה, הוא אפילו לא חייך. הפחד השתלט
עליו והוא איבד את הריכוז ולא היה מסוגל לעבוד עוד עד סוף
היום. הוא רצה להיות חזק, להתחמק מהפגישה הזו, להתגבר על
המשיכה החייתית שלו אליה והיה נחוש בדעתו ללכת הביתה ולשכוח
ממנה, אבל ממש לפני שהחנה את הרכב ליד הבית החליט שהוא בכל זאת
ילך אליה, רק לשוחח, ליישר את ההדורים ולטהר את האווירה.
לדורית הוא יאמר שהוא יוצא להרצאה עם חבר מהבנק וזה יהיה רק
שקר קטן ולבן ותו לא.

בשעה 20:00 בדיוק הוא התייצב מול דלתה, אחרי שדורית הלבישה
אותו בג'ינס הכי יפה שלו ובחולצת טריקו שחורה שקנתה לו,
שהבליטה היטב את הגוף המדהים שדאג לטפח שעות בחדר הכושר.
היא פתחה לו את הדלת, שערה רטוב מהמקלחת, ריח של בושם משכר
נודף ממנה וחולצת כפתורים גברית לבנה שהגיעה לה קצת מעל
הברכיים ונראה היה שזה הדבר היחיד שהיה עליה באותו רגע.
הוא היה בדיוק מה שהיא אהבה, שחום, גברי ומחוספס, בנוי
לתלפיות,  שיער חום קצוץ ועיניים ירוקות מדהימות שבלטו היטב
מפניו השזופים. היא ידעה שהוא מושא תאוותן של נשים רבות, בדיוק
כפי שידעה שאין בכוונתה לשחררו לפני שתבצע בו את זממה. "אתה
נכנס, או שאנחנו נישאר לדבר פה במסדרון?" היא שאלה בחיוך שובה
לב. הוא נכנס אל הדירה. ברקע התנגן לו הדיסק של אניגמה וריח
נעים של קטורת עמד באוויר. עוד לפני שהספיק להתיישב, היא כבר
דחפה לו ביד כוס של יין אדום יבש.
היא התיישבה לידו ושאלה בשקט" "אז מה קורה איתנו, עמי?, אתה
מתחמק ממני כל הזמן." היא ישבה כל כך קרוב אליו שהוא יכול היה
להרגיש את נשימתה המתוקה עליו. אפילו הצורה שבה דיברה חרמנה
אותו נורא. הוא ישב שם משותק, ולא יכל להוציא מילה מהפה. כל מה
שתכנן להגיד לה על כך שהוא נשוי באושר ואוהב את אשתו, הכל
נעלם. היא התקרבה אליו עוד יותר, קרוב קרוב, בצורה שלא מותירה
הרבה פתח לדמיון. הוא ניסה לא להביט בה, לא למעוד. היא הניחה
את ידה על לחיו ובעדינות סובבה את פניו לעברה. פניהם היו
קרובים עכשיו יותר מתמיד, כמעט נוגעים זה בזו. "אתה פוחד
ממני"? לחשה. "תירגע, אני לא אעשה לך שום דבר שאתה לא תרצה
שאעשה. תרשה לעצמך לזרום עם זה ". היא הניחה את היין והוא
הרגיש את שפתיה מחפשות את שלו ולשונה מחפשת את לשונו. אז כבר
לא יכל לעמוד בזה יותר. הם התנשקו בלהט חייתי במשך דקות ארוכות
והוא לא יכל להינתק ממנה. הם נאחזו אחד בשני בתאווה מטורפת.
פתאום היא הפסיקה לרגע, חטפה מטפחת מתחת לספת הסלון, שהוכנה
מראש כנראה, כרכה אותה סביב עיניו וקשרה אותה על עורפו.

הוא מצא עצמו בעלטה מוחלטת והרשה לה לעשות בו כרצונה. היא
הביאה אותו למחוזות שלא הכיר קודם. הם עשו סקס פראי במשך שלוש
שעות רצופות, בלי יכולת להתנתק אחד מהשניה, מגשימים אחד לשני
את כל הפנטזיות הכמוסות ביותר שלהם. כשגמרו, היו שרועים על
הרצפה, זה לצד זו, מזיעים ורועדים מרוב מאמץ. אחרי שנרגע קצת,
נכנס להתקלח, התלבש, אחז בידה ומשך אותה עירומה עד לדלת
הכניסה. הוא חיבק אותה ואמר: "את משגעת אותי והסקס אתך היה
הסקס הכי מדהים שהיה לי אי פעם, אבל פה זה נגמר, זו הייתה הפעם
הראשונה והאחרונה. זה לא יקרה יותר ואסור לאף אחד לדעת מזה."
הוא נישק אותה בפעם האחרונה והלך. היה לו קשה. קשה כל כך. בדרך
הביתה עצר את רכבו בצד כדי לסדר את מחשבותיו. הדמעות זלגו לו
מעצמן. הוא כעס על עצמו, הוא כעס  עליה שפיתתה אותו, הוא כעס
על דורית שנתנה לו ללכת כשהיא בוטחת בו כל כך. זה לא היה אמור
לקרות. ואיך ממשיכים מכאן? איך מביטים לדורית בפנים? הוא הצליח
בקושי להגיע הביתה, נכנס למיטה, שכב לידה והביט בה, באשתו
היפה, שודאי חולמת חלומות מתוקים וכאב לו. איך יכול היה לעשות
לה דבר כזה?

אליען ודאי הבינה שעול כבד יושב לעמי על הלב, כך שכבר למחרת
בהפסקת הצהרים, כשעישנו יחד סיגריה בחצר הבנק, הציעה לעמי
להישאר חברים טובים, כאלה שיכולים לדבר על הכל ולספר אחד לשני
על הכל, בלי לעשות שטויות. הרי ידוע שכל החברויות הטובות
והאמיתיות ביותר בין גבר לאישה נוצרות אחרי סקס. אבן כבדה
נגולה מלבו. הוא הרגיש הקלה רבה והצליח אפילו לחייך, אבל עמוק
עמוק, משהו המשיך להציק לו, משהו נסתר, משהו מעיק שניבא לו
רעות. לא היה לו ספק שהוא אוהב את אשתו, אבל האם ייתכן שהוא
מאוהב במישהי אחרת? השעון צלצל ועמי התעורר בבהלה משנתו, זיעה
קרה מכסה את פניו. "את לא מאמינה דוריתי, איזה סיוט היה לי "
אמר לאשתו וחייך בממזריות.
הוא חיכה בקוצר רוח לרומן הבא שלו...