קאוס וכעס יצאו לטייל.
קאוס, כמו תמיד נראה כמו חנות יד שניה של הכל, יש לו דברים
טובים, דברים חדשים, דברים שהוא צריך, דברים שהוא אולי צריך,
דברים ישנים משומשים, דברים שבורים ומתוקנים. כעס לעומתו נראה
כמו חלוץ השרדות, חמוש בסכין גפרורים וכובע. שניהם יצאו לדרך.
כעס צועד קדימה נחוש ורציני רואה את השביל וסופר צעדיו, עוד
100, עוד 99, עוד 98 ואילו קאוס משתרך אחריו גורר את מרכולתו
עוצר כל שניה, מביט מסביב, כל צעד בשבילו עולם חדש, כל דבר
ראוי להתייחסות, כל דבר הוא חבר חדש פוטנציאלי וכך הם הולכים
כעס קדימה וקאוס אחריו.
אחרי יום, הפער ביניהם גדל ואחרי יומיים כבר לא ראו אחד את
השני, כעס לא ויתר והמשיך בצעידתו הנמרצת לא ימין ולא שמאל,
ואילו קאוס לא חדל לברר ולברור עד שאבדו עקבותיהם.
שלחו חוקר לחפש אחריהם, את קאוס מצאו חיש קל על פי שביל
האפשרויות שהשאיר אחריו, אך כעס כה התקדם עד שנעלם ואבדו
עיקבותיו.