אם אלו ימיי האחרונים

מבקשת אני שתעזוב אותי לנפשי

פשוט תתן לי ללכת...

כמו שעשית בעבר...

פשוט תשכח ממני

תנתק אותי ממך ומלבך

אף פעם לא הייתי שם באמת

אך מילותך  כל כך שכנעו אותי

שאכן אתה באמת דובר אמת

הבטחת לי ארמון הבטחת לי כל מה שיכולתי מלרצות ...

אמרת לי מילות  אהבה עד אין ספור

הענקת לי באמת באמת מה שאף אחד לא יכול ... היה אז לי לתת

ואני כבר לא יודעת

מי באמת פה האשם

האם זאת אני? האם זה אתה ?

בעצם מזה כבר משנה

הריי אמרתי לך תניח לי תן לי ללכת

אני לא בשבילך למרות שאני יודעת

שאתה חושב אחרת .....

אין לי כרגע מקום בליבי ....כן אני יודעת זאת שוב פעם אשמתי
...

אני מפחדת מדיי ...

אני מפחדת מלהתמודד...

אני מפחדת מלהתאהב ולהתאכזב

כל כך קשה לי ואני לא מבינה מדוע ?
כל כך רע לי

וכל כך מרגיז אותי שנתתתי לך ללכת ...

עכשיו אני כל כך מצטערת ...

החמצתי הזדמנות אני יודעת

כרגיל כמו כל דבר בחיי....

האם יש אפשרות מלתת לי עוד הזדמנות?

והאמת שאני כבר לא יודעת.. אם לך זה בכלל כדאי

כי אני שוב אפחד ושוב פעם אני ארגיש את אותו מחנק

ובך כמובן אני אני לא רוצה לפגוע

וכל מה שנותר לי כבר לבקש ממך זה

         

                   

            סליחה