[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ליקה עומר
/ I.D Devil

השעה היא  2:24 בבוקר; נראה כי הסבא הזה עם חול הקסם המרדים
עדיין לא הגיע אליי וגם לא מגיע כמה לילות. בעודי מנסה כמה
וכמה תנוחות שינה אפשריות הבנתי איך הייתי מציגה את עצמי בפני
אדם חדש, אז הנה זה בא, אם אתם מכירים או לא מכירים אותי:
הייתי מציגה את עצמי כילדה/נערה נחמדה, מורכבת ומתוסבכת.

נחמדה - כי אני דואגת לאנשים שהם בדרך כלל לא אני ולא אכפת לי
עד כמה זה יפגע בי אלא העיקר שלאחרים יהיה טוב. אני מודה זה
נשמע דיי ואולי מאד מסכן אבל ככה אני.

מורכבת - כי אני דיסלקטית ואולי זו הסיבה או חלק מהסיבה
למורכבות שלי ולעובדה שדיי קשה לתקשר איתי ולהבין אותי. כן
כשהייתי ילדה קטנה אני הייתי המתבודדת.

מתוסבכת - כי הגננת שלי בגן טרום חובה (גן-תדהר) נהגה לקרוא לי
אשמדאי (= מלך כל השדים; במקרה הזה מלכה). אני לא זוכרת
שהרבצתי כל-כך חזק...

בנוסף לכך היום החלטתי שאני לא מאמינה באסטרולוגיה ונומולוגיה
או איך שלא קוראים לדבר הזה. אין יותר. אל תנסו למכור לי את
החרא הזה של: מזלות אש, מזלות מים ומזלות נעליים. לא שמה זין
קצוץ שאין לי, אז אם אתם מנסים למכור לי משהו בכיוון הזה או
למשל קריאה בקלפי טארוט, אבני מזל ועוד ממגוון השטויות הזה.
SAVE IT!                                                    
                                               
אתם ודאי שואלים מדוע דעתי כה נחרצת וממה נובעת החלטתי. החלטתי
נובעת מכך שהיום (יום ראשון שהפך ליום שני לפניי כשעתיים)
פניתי לאתר "וואלה" לנושא של אסטרולוגיה ונומולוגיה (תורת
המספרים שאומרת שלכל מספר ושם יש משמעות) בעקבות עצת חברתי
באומרה שאם אקליד דברים כמו שמי הפרטי, תאריך הלידה שלי וכו'
אקבל מידע על עצמי ועל עתידי. לא ממש האמנתי לשטויות הללו לפני
כן אבל אמרתי - נו טוב .
בכל אופן מהמשתמע מהאתר אני בת מזל מאזניים, סכום ספרות שמי
הפרטי הוא 2, של שמי המלא 6 ושל תאריך לידתי 8. לפני תורה זו
כפי שנאמר סכום הספרות של הנ"ל מהווה משהו על קיומי ביקום...
בלה בלה בלה....
2 אומר שאני באמת רוצה לעזור לזולת, מתחשבת, נחמדה בלה בלה
בלה... (=נחמדה ).
6 אומר כעיקרון שאני אינטיליגנטית וכו' ( =מורכבת ).  
בקיצור, 8 הזה אומר שאני, בעיקר, חרא של בן-אדם (בת-אדם) ואין
מישהו או משהו שמתאים לי, בקצרה אם יהיה לי כלב הוא יהיה מסכן
(=מתוסבכת ).
ובחיים אני לא אמצא מישהו לשתות איתו קפה מבלי להרוג אותו. שלא
תבינו אותי לא נכון, יש לי חברות אבל מצד שני לא הרבה מהן
חברות קרובות. אני חייה חיים, אבל לא מלאים מבחינתי והמצב
הנפשי שלי כנראה מעורער (מה שמצביע על כך שלא כדאי להתעסק
איתי).

ההוכחה לכך היא דוגמא קצרה ומתומצתת של חיי:
לידה - כמובן המוצר הגיע פגום. (למה ציפיתם?) אצלי אין כזה דבר
"שלמות", למעשה עדיף שאמחק את המושג הזה מהמילון שלי כדי
להשאיר את הביטחון העצמי שלי ברמה מינימלית, לפחות. הפגם, בכל
אופן, היה בעיה עצבית בכף הרגל שלי שנגרמה בעקבות נגיף הפוליו
ב- 87. מה שאומר שכל יום רביעי נצטרך אני, אימא ואבא לנסוע עד
פתח-תקווה לגבס את שתי הרגליים! תענוג
-לללללללללללאאאאאאאאאאאא!!!
בנוסף לכך, בגיל שנתיים וחצי אעשה ניתוח (יש צלקת).
גן - כידוע מקרה האשמדאי הנ"ל (אני צריכה להוסיף?).
כיתות א'-ו' - מנודה חברתית כתוצאה מהפגם הנ"ל. הערה: לכל
האימהות אי שם, זה לא עוזר שלבת שלך יש צלקת של ניתוח (מס-2)
בגודל ורוחב של רכס הרים אסיאתי עם מכנסיים קצרים! תנו לילד
חופש בחירה! בלי מכנסונים מזדיינים הורסי ילדות!
כפי שניתן להבין לא היו לי הרבה חברות בתקופה זו ואלה שהיו לי
- היו חראות, קקאות J.
כיתות ז'-ח' - הייתה לי חברה טובה ועוד כמה חברות טובות אחרות.

כיתה ט' - הילדה המוזרה והשקטה, שחשבה שהילד שיושב לידה שהוא
בעצם גם הכי פופולרי בכיתתי הנאווה, קוקסינל במקצת. כן היו לי
חברות, בעיקר מחוץ לכיתה ואלו שבכיתה נחמדות, אבל דיי שטחיות.

כיתה י' - אפשר להגיד שזו בעצם הייתה שנה דיי טובה בלי הרבה
התקלויות לא רצויות. בקשר לילד הנ"ל, מה לעשות, כשאני צודקת
אני צודקת, ולפעמים זה חבל - כמו במקרה זה.
הערה - במקלך הטיולים השנתיים של הכיתות הללו היו לי התקפי
קצרת ולפי הרופאים בבה"ח זיו בצפת אין שום דבר שלא כשורה...
כן,
FUCK OFF!                                                  
                                 


והנה עוד מעט מגיע הסיפור לסיומו, אכן, הגיע הקיץ! הקיץ הארור!
אני לא סובלת אותך, טוב אולי רק כי לפעמים נחמד בקיץ והדגש הוא
על לפעמים! אבל כעיקרון הקיץ מבשר על בוא החופש הגדול, יותר
נכון, המושיע. בחופש זה את ניהנת עם חברות עד שאת מגיעה לשלב
שכמעט מיצית את כל האפשרויות שיש ושאפשר למצות כדי להנות
מהקיץ; ואז מגיע השלב של החום הארור שלא מאפשר יציאה מהבית
והחברות מטילות עלייך למצוא בילויים אפשריים לשאר הקיץ (=חודש
וחצי). זהו בעצם השלב של המאיסה העצמית ובו תוקף אותך רצון עז
וגעגוע, כן געגוע, ללימודים. (כן אני אוהבת, תוצאה מכך שהייתי
הילדה המנודה רוב חיי הייתי גם חכמה ועל היותי חכמה נידו אותי
בריבוע L. אתם תעשו את המתמטיקה.) הגעגוע לחורף היקר עוד יותר
בעודך מודעת לכך שיש עוד חודש וחצי של קיץ וחום מסריח, בנוסף
לכך עם מזל כמו שלי, לאחר החופש יתווספו עוד איזה שלושה חודשים
של חום בזמן הלימודים...  ואם זה לא מספיק גרוע, את רואה
ומבינה שאחרים ניהנים בקיץ יותר ממך וגם ממצים אותו יותר טוב
ואת נשארת תקועה בעצב הזה של:
LEAVE ME ALONE OR DIE!                                      
                 
מי המטומטם שאמר שהחיים יפים? לעזאזל!

בכל אופן סטיתי קצת הרבה מהנושא המרכזי (אני יודעת שזה לא
יעזור לי בבחינת הבגרות ב-י"ב, התחביר, חבל! זה חלק מהדיסלקציה
שלי והנה זה קורה שוב...).
לסיכום: אני דפוקה ופגומה נפשית כתוצאה מעצמי בעצם וזה חבל כי
גיל 16 אמור להיות הגיל. אם אני מכירה את עצמי, ולדעתי אני כן,
יהיו לי ציפיות ואולי יותר מידיי ויותר מידיי מוגזמות, מה
שידפוק אותי וגיל 16 יהיה חרא ויהיה מבוזבז ואז באמת הנבואה
תתממש (אפקט פיגמיליון) ואצטער על כך במשך כל חיי או למשך
תקופה ארוכה בחיי.
וכך גם יתבזבז המימוש העצמי שלי, שלדעתי לא יקרה בעצם.

אז כפי שהבנתם, אני גם דפוקה  שכלית כפי שכבר נוכחתם ורגשית
(אני לא מאמינה באהבה - אל תיתנו לי להתחיל עם זה...) וחושבת
הרבה פעמים: החיים מסריחים ועלובים, תנו לאנשים יפים לחיות
אותם!
בקשר לדפיקויות הנ"ל אני חשוכת מרפא.

אז לכל המעונינים בקשר עם "נחמדה מורכבת ומתוסבכת" (ביותר) צרו
איתי קשר!  
נ.ב- החיים לא 'לא תמיד הוגנים' אלא אף פעם לא הוגנים. תדפקו
אחרים לפני שהם דופקים אתכם.
DEVIL







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גבר עוזב לפעמים
דרך מרפסת,
מזמזם שיר ישן,
נפצע בעורפו מעץ
השסק,
נצבט בשושן...

לא כואב לו?!


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/10/03 21:49
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ליקה עומר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה