כשאדע כי אתך שלווה פשוטה
טומנת בחובה תאווה למרבדי אמיתות קטנות
נתלה את כסותינו כאצות המתייבשות על גדות קני הסוף
ונבעבע רגשות צלולים ותמים.
אסוכך אותך בסבך קני ידיי
ואשזור לך מחרוזת פניניות מהמקננות לצדנו.
אשוחח אתך מזמורי אנפות מרקדות
ואענוד לך צמיד קונכיות המתגבש
על מדיד מפלס נביעת הנרגשות הגדה.
כשאדע כי אתך אוכל לקונן בין הסוף
אולי יהיה די לקינון ללא סוף. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.