הופמן / העדינות הקלה והלא מודעת |
אבודה ועייפה כמו עיניי
אחרי הימים הקשים
שעברנו
משוטטים בתוך שגרה
שאין בה סוף
נאחזים בשתיקות המרות
נאספים אל עצמנו
עירומים.
ראשי שוצף ייאוש מאבקים
שלא ניצחתי מעולם
ועדינות
שבה נוגעת בגבי
רואה אינה נראית
משחררת מרחבים
מרפה מהקצב הקר
הנוקשה
ואוספת רגעים.
1.99
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|