חופית כהן / שביל הקטיפה והחלומות |
לחשוב.
אני צועדת מבלי לדעת לאן מובילה אותי דרכי, אך בכל זאת, אני
ממשיכה לצעוד.
אינני יודעת לאן תוביל אותי דרך, אינני יודעת אם בסופה אתאכזב
או אשמח, אני רק יודעת דבר אחד - שאני פה בעסק לבד. כרגע,
ננטשתי, באמצע שום מקום. כרגע אני לבד ואינני יודעת עם זה רק
חלום,
אני רק יודעת שעצוב לי וכה קודר פה, אך זהו שביל הקטיפה
והחלומות,
עליי לגרום לו להיות מכוער כמה שפחות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|