אחרי שהוא סיים הוא קם, חיפש את תחתוני הבוקסר שלו, את
המכנסיים ולבש אותם. הסתכל עליה, בכמו מן חיוך מעוות ואמר שהיא
דווקא היתה די טובה. היא לא אמרה כלום, רק המשיכה לבהות בתקרה
כשטיפה קטנה של דמעה בקצה עינה הימנית. הוא הלך למקלחת כדי
לשטוף את הפנים ולצחצח שיניים ואחר כך הכין את התיק שלו כדי
ללכת כמה שיותר מהר בחזרה לבסיס, לעוד חודש שבו הוא לא יראה אף
בחורה שאפשר לדפוק. הוא חזר לחדר שינה והרים את שברי המנורה
והאגרטל שהיא שברה כדי להימלט ממנו, הוא אמר שהוא יוותר לה
ושהיא לא תצטרך לשלם על זה, למרות שהם עלו להורים שלו הון
תועפות. הוא ניסה לנשק אותה, אבל היא התהפכה לצד השני, הוא חזר
ואמר שלא תדאג, הוא יגיד להורים שלו שהוא בטעות דרך על נעל
הצבא שלו ונפל עליהם ובגלל זה גם יש לו את השריטות על הפנים.
הוא לחש לה באוזן שהוא אוהב אותה... אוהב אותה, אוהב אותה?!
איך זה יכול להיות? חשבה. ובזמן שחשבה עלתה בה בחילה איומה
והיא רצה למקלחת והקיאה את כל ארוחת הערב שהם אכלו אתמול ביחד,
הוא הזמין אותה לארוחת ערב לכבוד יום הולדתה ה-17. הוא אמר לה
שבגלל שהיא ילדה כל כך יפה ומיוחדת אז מגיעה לה ארוחת ערב לאור
נרות- כל כך רומנטי... כך לפחות חשבה.

היא הקיאה כל כך הרבה, הרגישה את כל הארוחה שאכלה אתמול, אבל
בעיקר את טעם הזרע שלו, מה שגרם לה להקיא גם כשלא היה לה כבר
מה להקיא וזה היה הכי גרוע והכי כואב. אחרי שנרגעה קצת, שטפה
את הפנים וניגבה אותם במגבת שהיתה מונחת כל המדף. ואז הוא
נכנס, הוא קלט לרגע שהיא מנגבת את הפנים שלה עם המגבת שלו והוא
התעצבן. חטף את המגבת מהידיים שלה והחטיף לה סטירה -"יש לך
מספיק מגבות מסביב, למה לכלכת דווקא את זו?". הוא תפס אותה חזק
ביד והעיף אותה לכיוון המיטה, היא נפלה עליה בחוזקה והמשיכה
לבכות. כמו שעשתה לפני שעה ושעתיים ונראה היה גם שלפני שלוש
וארבע שעות. הוא הכניס לבנתיים את המגבת למכונת הכביסה. היא כל
כך שנאה אותו, רק מלהביט לעברו היא נגעלה והיא בכתה ובכתה.
ובזמן שבכתה גם חשבה, חשבה על איך להחזיר לו, חלמה על לקחת
סכין, לנעוץ לו אותה בלב ולסובב, חשבה על לשרוף לו את הבית
המזדיין יחד איתו, חשבה. כן, היא חשבה על הרבה דברים...

הוא בחר, אחרי רבע שעה בערך, לשים את המרכך בריח יסמין ולא
לוונדר ובא אל החדר. שם היא חיכתה לו עם האם-16 מכוון היישר
לפרצופו. הוא צחק עליה וכמעט שלא התרגש ממנה. הוא אמר לה,
"מתוקה שלי, ביום אחד כדאי לך ללמוד רק דבר אחד לא יותר, זה
סתם יעייף אותך. אני אלמד אותך בפעם הבאה איך לירות..." היא
חייכה חיוך מתנצל והורידה את הקנה של הרובה מעט מטה ואמרה,
"אתה צודק, באמת זה יהיה יותר מידי..."  ב-ו-ם  . ישר לביצים.
הפעם חייכה כששמעה את קולו מתעוות בזמן שצרח מרוב כאבים.