ואין אף עץ בסביבה למצוא בו אחיזה.
מה שהחל בבריזה נגמר בסופה
וגרגרי החול השאירוני מחורץ.
כך אני עומד, מוכן לצעוד אך מדמם,
מול מדבר דומם צחיח ומיותר.
איך לא ראיתי את השיממון מולי,
איך פיספסתי את שלולית הדם?
ועכשיו עוד צעד קדימה לאשליה הבאה...
חבצואל היבוסי,
מול שמים נקיים מענן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|