חגי קמרט / מבט מהצד |
על ערמת
זיכרונות
מאחורי דלת
זכוכית אטומה.
מישהו ארג
פתיתי חלומות
אל ערגת ריסים
דקיקים עדינים
סוגרים על ערוגות
עיניך.
בצד,
אין מקום
לזיכרונות.
אי אפשר לראות שם
ריסים ארוכים.
יש שם צל
ופס אחד של אור.
11/10/2003
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|