"קומה, קומה" הוא אמר,
בעודו בוכה בכי מר,
היה זה לילה אפל, שחור וקודר.

"עורה, עורה " הוא אמר,
"קום לפני שיתום הזמן".
דממת השחת נפלה על העמק
ובני אברהם אבינו יהיו קורבן לחנק.

"בני האוולה דהור דוהרים,
לקחת את חיינו, חיי היהודים".

ביעותי צלמוות את אבינו רודפים,
"קח עלים, וגם עפר, הכן משכבי,
שכן היום זה יום מותי".
"אל תירא, קווה-נא, כי הינך הוא המגיד!".

חיל אחז הבן, הוא אץ ורץ,
אל ליבו יאמץ אביו הדואב,
כל עוד נשמתו בו - יגיע השמיימה,

בזרועותיו שכב מת,
האבא.