[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








בני-אדם -

פחדים - כל בנאדם מפחד מהמוות בתת המודע שלו. דבר זה נגרם
מחוסר הידע שיש לו בנושא. הוא לא יודע מה מחכה לו. הפחד נגרם
מחוסר ידע. כשילד מפחד מחושך הוא פוחד כי אין הוא יודע מה טמון
בתוך החושך ואז הוא מדמיין כל מיני דברים המסכנים את קיומו.

אהבה - אהבה זה כמו סטייק. או דבר גדול וטוב מבושל מכל
הכיוונים רך וטעים, או אכזבה גדולה.
כמה שתתאמצו להשיגה היא תמיד לא תגיע.  יש אנשים שחיים לבדם עד
גיל מאוחר בחייהם, אך כשמגיעה אהבתם הם לא מפסיקים לדבר עליה,
ממש יותר משנותם. אהבה זה דבר יחסי. תמיד משווים אותה לאהבה
הראשונה בחיים: אם היא מספיק גדולה להתחרות באהבה הנוכחית היא
אהבה אמתית. אם לא, אין טעם להמשיך את הקשר!
עדיף לבדוק את בן הזוג שלך לפני שאת/ה נכנס/ת איתו/ה לחופה.
יש אנשים המחפשים אהבה ומוצאים ישר ויש אנשים שמחפשים שנים,
וכשהם מוצאים והם יודעים שהם מצאו, אין להם אומץ ללכת ולהגיד
את מה שהם חושבים.
אם אתה מסתכל על מישהי לפחות חודש היא לא אהבת חייך (לפי אנשים
נשואים שכבר אחרי שבוע נמאס להם אחד מהשני).
אל תשאלו אף פעם את בן הזוג שלכם אם הוא אוהב אותכם. במיוחד
אחרי שאתם אומרים לו שאתם אוהבים אותו. כי יש משפט חכם אחד
שאומר כך:
יום אחד בהיר באת אלי ושאלת "מה יותר חשוב לך? החיים או אני?"
ואני עניתי "החיים" ואת/ה הלכת בוכה בריצה בלי לדעת שאת הם
חיי.


רגעים בחיים - כל רגע בחיים הוא מתנה, אך גם באיזשהו מובן גם
סטירת לחי. רגע זה הוא סתירה כי בנאדם חי בממוצע שבעים שנה.
הבנאדם הזה בנה במשך שבעים שנה את חייו. הוא נלחם על קיומו,
וברגע אחד יוצאת ממנו נשמתו.
הבנאדם, לדוגמא, הקים למשל חברת היי-טק, הרוויח כסף ובנה את
"עתידו". לבנאדם זה יש שלושה ילדים שהוא אוהב אותם והם אותו
ואישה ששייכת לו, אוהבת אותו והוא אותה. ממקרה זה או אחרים
נובעת השאלה: למה?
אנחנו חיים בממוצע שבעים שנה, בונים את "עתידינו" ומתים כאילו
לא היה כלום. נכון שיזכרו אותנו, או שכן או שלא, אבל אנחנו לא
קיימים.

ההנאה - מצד שני הבנאדם נהנה מן הרגע ויכול לעשות את כל מה
שעולה על דעתו.
אך כשמגיע רגע בו הוא מת, כל ההנאה שנהנה נבלעה כלא הייתה. הוא
ימות בכל מצב, איפה שלא יהיה ומתי שלא יהיה. ההנאה מן הספר לא
תמיד תהייה כיפית כמו הנאה רגילה.

העתיד - כשבנאדם במשך שבעים שנה בונה את "עתיד ילדיו" הוא
מקלקל את עתיד ילדיו והוא עצמו. הוא לא היה רוצה שילדיו יריבו
ביניהם על ירושתו. בין ילדיו יהיו חילוקי דעות ותמיד בכל מקום
יהיה קיים יצר הקנאה.

ימי הולדת - כידוע לכולנו, ביום ההולדת מקבלים מתנות
מהאוהבים אותך.
האם שאלתם את עצמכם למה מקבלים מתנות?
ובכן, מקבלים מתנות כדי לשמח את האדם על העובדה שהוא עוד חי
וקיים.

מה יהיה? -  כולנו לפחות פעם או פעמיים חשבנו על השאלות
האלה:
כשאני אמות, מה יקרה? מה יגידו עלי חבריי? איך תיראה הלוויתי?
מה תגיד עליי ההיא ומה יגיד עליי ההוא? ובכלל, העולם ממשיך
להתקיים בלעדיי. האם יערכו אזכרה פעם בשנה או שגם זוהי
ספקולציה? האם יזכרו אותי? (בכל מקרה יש אנשים שאנו מאוד רוצים
שיזכרו אותנו) מה יקרה עם רכושי?
לא פעם בחיינו אנו מדמיינים לעצמנו את הלוויתנו ואת אזכרותנו
ואת הדברים שיאמרו עלינו האנשים שאנו מכירים.

אם... ? - לא פעם אני שומע את המשפט: "חבל שהוא מת, חבל
שאנשים מתים". לפי דעתי משפט זה נאמר בלי חשיבה.
אם כולנו היינו חיים לנצח היינו "עצלנים". לדוגמא: הטכנולוגיה
לא הייתה מתפתחת, ולדוגמא יותר ממחישה: אם למשל היו צריכים
לעשות משהו, הם היו מתעצלים לעשות זאת - הרי יש להם את כל הזמן
שרק יחפצו בו. כל זאת היה יכול להיות רק אם הוא היה יודע שהוא
יתקיים לנצח, אך אם לא, הוא היה רוצה להספיק הכול בזמן הכי
קצר. וזה מה שקורה לנו, בעיקר לנו הישראלים.

אלתורים - כשבנאדם (לצורך דוגמא) לא מספיק משהו, הוא מאלתר.
פירושו, הוא ממציא פתרונות מיידיים לדבר.
לדוגמא: אם לבנאדם יש פגישה והוא מאחר. זה שהיה צריך להיפגש
עמו יאלתר, וגם משפחתו תאלתר.

המוות -  יש אנשים שמפחדים למות כאשר הם סובלים (כאבים), אך
לא יהיה להם אכפת למות מוות פתאומי.

פחדים - לאנשים יש פחדים כגון: פחד גבהים, ועוד.
פחדים אילו מסבירים את הדבר שהוסבר בהתחלה. הוא פוחד מהצפוי
לו. הוא מדמיין (בדומה לדוגמא עם הילד) דברים המאיימים על
קיומו.

דעתי - לפי דעתי אנו לא מוכרחים למהר על כל דבר שאנו צריכים
לעשות. אנו צריכים לחיות את הרגע, ולהכין את עצמנו ואת הרגע
המתקרב.

עתיד - אם אתה חושב שאתה יודע מה שאתה רוצה להיות, זה לא מה
שתהיה. תמיד מישהו קרוב שלך יהיה מה שאתה רצית להיות או שגם
אתה הצלחת להגיע לאותו מקצוע, והקרוב הזה יותר טוב ממך. ככל
שתתאמץ יותר ככה תתרחק יותר מהמטרה.
שום דבר שאמרו לך שיהיה או שתיארו לך אותו לא כמו במציאות.
   
משפטים שינתבו את דרכנו -
א. אף פעם אל תגיד אף פעם.
ב. לעולם אל תגיד לעולם.
ג. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
ד. צוחק מי שצוחק אחרון.
ה. חוקי מרפי.
         ו.  מתמטיקה.
         ז.  היגיון.
ח. כל דבר טוב נגמר רע. וכל דבר רע נגמר טוב.
ט. אף פעם לא תהייה פעם כמו הפעם הראשונה.
י. כל מה שצויין עד עכשיו!!!


שאלה:
למה חיים פעם אחת?
תשובה:
כי אם היינו חיים פעמיים החיים היו נראים הרבה יותר טובים.

שאלה:
מי חי יותר מפעם אחת?
תשובה:
השירים, בגדים, מיחזור.

שאלה:
מתי כיף לנו?
תשובה:
כשרע למישהו אחר.

שאלה:
מתי רע לנו?
תשובה:
כשטוב למישהו אחר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אתמול תהיתי איך
קוראים
לצ'ופצ'יק של
הקומקום. עכשיו
כבר לא.

אחת שתהתה
ועכשיו לא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 22/10/03 3:07
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הדר י. בנודיס

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה