שרון רוזן / עוד לילה |
את כבר עייפה מלחפש.
שקט.
שמיים שחורים.
נדמה שהלילה דבר כבר לא יקרה,
כשעינייך נעצמות אל מול החלון.
ואז ציפור אחת שרה משפט קצרצר,
ומיד מצטרפת אליה חברתה.
לבך מקיץ ונמתח
חיוך מוצא את שפתייך.
זה לא יכול היה לקרות קודם.
זה יקרה לך תמיד
רק בסוף הלילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|