New Stage - Go To Main Page

דנה שלו
/
אני סולחת עכשיו

"אני סולחת עכשיו..."
אני לא.
אני זוכרת כאב, השפלה. אני זוכרת אותי רצה אחרי מי שהפנה לי את
גבו.
לא פעם אחת, לא פעמיים.
אני זוכרת אותי הולכת לישון באותה מיטה עם אדם זר. אותו, מפנה
לי גב, מסרב לחבק אותי, אומר לי לנוח כי מחר מחכה לי יום קשה.

'קשה?' - אני מקשה, תוהה, מנסה לבטל את רוע הגזירה. 'קשה', הוא
פוסק. תשני.
אני זוכרת שביקש שנשאר ידידים, אני זוכרת שהיה מוכן לשלח אותי
לדרכי למרות השעה המאוחרת, על אף סערת הרגשות, למרות שעדיין
אהבתי אותו.
בבוקר הצלחתי לשכנע, להמתיק את העונש, לדחות את הגירוש ממה
שנדמה היה כעדן. אשליות של עומד לתליה, או מניח צוואר על
גרדום, עוצם את עיניו ומקווה לטוב. אשליות.

אני זוכרת הכל, שתדע, יש לי זיכרון טוב. זיכרון טוב וזכרונות
רעים.
ממך.
"אני סולחת עכשיו..." שרה אישה מוכה לבעלה, שנים אחרי שעזבה
אותו, שנים אחרי שחזרה.
"התשמע קולי?" אין קול ואין עונה.
השיר הזה מתנגן לי בראש, כשאני מתכוננת לעזוב את הארץ. אני
אחזור, אך לא אזמר לך אותו, שתדע.
כשאחזור, אתה תהיה זיכרון רחוק. לא מתוק, לא אהוב, לא משנה.
רק זיכרון.
אחרי הכל, אתה שיר...

יוני 2003



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 20/10/03 19:26
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה שלו

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה