לא התחלה... לא סוף...
לא מדוכאת, אבל לא מאושרת.
לא מאוהבת, אבל בכל זאת קשה להיות לבד.
יש זמן, אבל אין ממש כח.
יש מה לעשות, נכון, אבל גם איכשהוא משעמם.
בכלל לא רוצה למות, אבל גם לא מעוניינת לחיות.
קצת נזכרת בעבר, קצת מצפה לעתיד.
למה אני רציתי להגיע למצב שכזה? ועכשיו שהגעתי הוא פתאום נראה
לי כל כך קשה לעיכול, כל כך ארוך.
מי יודע, אולי אני פשוט צריכה לקבל את המצב כמו שהוא, ולהבין
שלכל דבר יש סוף. אפילו לאמצע. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.