כשאני פותח את העיניים ורואה את מבטך,
אני מצייר את דמותך, את בגדייך, כי אני בראתי אותך.

בזכותי את נוצרת, וקיימת בתוך עולמי הקטן.
בזכותי את מפסלת, את דמותך מפתה, מעודן.

כשרואה אותך, את קיימת. אעצום את עיניי, תעלמי.
אהפוך אותך לאחרת, אהפוך אותך לשלי.

אוסיף חלומות ואופי, אחלום בשבילך על דברים.
אמציא בשבילך את היופי, שכל כך מפליא אנשים.

אלך וארקוד בשביל שתינו, את ריקוד החיים המתוק.
אקריב על מקדש ביתנו, את מנחת אוהבים - הצחוק.

אך אם אשמע לפתע, שאהבה בדלתי דפקה.
אותך אשחרר לחופשי, כלואה בתוך נשיקה.