[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







פייד רוז
/
אכזבה נאהבת

אז הנה אני פה, אחרי הכל..
אני מרגישה זוועה אחרי שנפרדתי ממנו ועוד מנסה לגרום לו אשם -
שבעצם הכל בגללי! יום לפני כן, הרגשתי כל כך טוב וישבתי כל
היום פה, במחשב, התעלמתי מהתיק שאני צריכה לארגן לפני שהמחר
יבוא, לחגיגות השנה שלי ושלו ביחד! חיכיתי לך שתבוא ותציל אותי
- ולא באת... משהו בתוכי נשבר שוב ושוב כשאתה נעלם לי מבלי
לכתוב לי מילה של אושר, משהו בי מתטלטל וכבה, כמו בהפסקת חשמל
שאחרי הרעידת אדמה. קשה לי ועכשיו אני מקבלת את העונש על
החטאים שלי - החרטה ורגשות האשם וההבנה הנוראית שבעצם לעולם לא
נוכל להיות ביחד - כי אתה המשיח של כולם, ולא רק הגואל שלי.

אני יושבת באוטובוס בדרך הביתה ורק חושבת על העונש הקל שקבלתי
ואני מרגישה שבא לי לבכות ושהדמעות החמות אולי ימיסו אותי ואני
אזל על הרצפה ואעלם. ואז - תאונת דרכים איומה ממש לפניי -
אוטובוס שנתקע במכונית פרטית גורם לפקק ארוך ולכמה אנשים לאבד
את היכולת לחיות. לנצח. משהו שמר עליי, שזה לא יקרה לי. משהו
ניסה לעורר אותי ולצעוק חזק - שירי, את בחיים - תעשי עם זה
משהו. תשתני לאדם שאת כל כך רוצה להיות, תשיגי את מי שאת רוצה
להיות איתו ולאהוב אותו. תקיפי את עצמך במה שעושה לך טוב, כי
היה לך המון ומספיק רע! ומה קורה לי? אני מרגישה לא ראויה, שרע
לי, שאני לא מספיקה: שאני לא טובה מספיק, שאני לא חכמה מספיק,
לא יפה מספיק, לא אוהבת מספיק - שאני אדם רע. יש לי נצח להיות
פה, אלא שגם לנצח יש סוף. אני מפחדת שהחלומות שלי לא יתגשמו,
שהצבע שהכנסת לחיים שלי ידהה והם יחזרו לגוון הטבעי שלהם -
אפור. מזג אוויר של גשם ורעמים בחוץ... אני מפחדת ליפול ושלא
תהיה שם להחזיק אותי, מפחדת שלא תאהב אותי כמו שאני, מפחדת
שאתה לא אוהב אותי בכלל, שאני אפגע בך, שאני אפגע בעצמי. שיהיה
לי האומץ.
קשה לי שאני איתך - ושאני בלעדייך, אני מרגישה אבודה. פוגע בי
שאתה קורא לי שנפש התאומה שלך בזמן שאני יודעת שאני לא היחידה.
נשבר לי כבר הלב בעבר ולא ידעתי אם אני יכולה שוב להאמין במילה
הזאתי "אהבה" ובאמונה הגדולה שלך גרמת לי ולעוד הרבה אנשים
להאמין שיש אהבה כזאתי גדולה וטהורה ותמימה אבל הנה היא שוב
נעלמת לי. אתה יודע שאני חושבת שאתה מדהים ושאני מאמינה שאתה
המלאך שלי שציפיתי למצוא כל ימי חיי ובגללך עזבתי אותו - את
החבר שלי - אחרי שהיינו שנה ביחד!

מלאכים לא קיימים רק בשמיים אלא מסתובבים גם בינינו, בתוכנו.
בתוכך - אתה מלאך. אולי אתה בטעות כאן, כי קשה להאמין שאתה
אנושי. אבל לא אכפת לי... אני רוצה להאמין שאתה המלאך שלי.
שאתה שומר עליי, אפילו שאתה לא מכיר אותי - אני מרגישה שאני
מכירה אותך ואוהבת אותך המון. המון. אתה יודע שאתה גורם לי
לרצות להיות אדם טוב יותר,אחר ושונה ממה שאני - שאני רוצה
לעזור לאנשים ולהיות טובת לב, שאתה גרמת לי לחייך בימים הכי
קשים, שאתה הכנסת אור וצבע לחיים האפורים שלי ואתה מאיר את
החלומות שלי- מעניק לי אושר עילאי ותחושת הקלה שבאה עם המוות.
אני אוהבת אותך כל כך וקשה לי לחשוב שאתה רחוק ממני שנות אור
של חושך. אני רוצה להיות קרובה אלייך אבל אני מפחדת שבגלל
המרחק העצום שבינינו לא נוכל. אני מפחדת שאני לא אהיה טובה
מספיק, לא יפה מספיק, לא חכמה מספיק, פשוט לא מספיק בשבילך -
ואתה ראוי למשהו טוב, משהו טוב באמת ואני לא רוצה שתתפשר עליי.
אני אוהבת לקום בבוקר ולחשוב עלייך, למרות שלא דברנו או נפגשנו
אף פעם מחוץ לבועה הוירטואלית הזו,ומי יודע אם בכלל. היום אתה
שברת לי את הלב, וזה כאב - אני לא רוצה שיכאב לך בגלל זה - כי
זה לא אשמתך - זו אשמתי שלא ידעתי להגיע להחלטה אף פעם -
וכנראה אני אף פעם לא אצליח להחליט. רע לי וטוב לי ואני לא
יודעת מה קורה לי.

אני מצטערת על היום, כל כך רציתי לעשות איתך שוב אהבה, להרגיש
את הצמרמורת שעוברת לי בגוף שאתה מעביר עליו את הנוצות שלך
ולכתוב לך מיליון פעמים שאני אוהבת אותך! אבל אני כנראה כבר
יותר מדי בתוכך, כי אני מתחילה לקנא שאתה לא לגמרי איתי,
כשהייתי כל כך צריכה לשמוע אותך. רציתי לספר לך על מה שהיה עם
הפסיכולוג, שספרתי לו עלייך, אבל די התעלמת, אז עזבתי את זה
אבל עכשיו אני מרגישה שאני רוצה לספר לך בכל זאת: שלא משנה מה
תגיד, אני ארגיש כמו שאני מרגישה כלפיי החבר הנוכחי שלי - שהוא
הפרס השני שלי, ושאני רוצה לזכות במקום הראשון, לא לקבל איזה
פרס ניחומים- וככה אתה תרגיש לגביי ואני לא רוצה.מה גרום לי
בכל זאת להאמין בך? אולי המאזוכיזם שלי (אולי). אני מצטערת אבל
אני מרגישה שאני...





שאני עלולה להתאהב בך כל כך חזק שאני עלולה לפגוע עם זה
בשנינו. קשה לי עם זה ואני אבין אם פשוט תתעלם ממני ותלחץ על
IGNOR... אבל אני הרגשתי שאני חייבת שתדע שזה לא בגללך, לא
עשית כלום! זאת אני שכל כך חסרת ביטחון בעצמי שכנראה החליטה
ובחרה בהחלטה הלא נכונה של לוותר על החלום שלה, אם הוא לא
יסכים לחכות לה קצת. כמו תמיד עושה את ההחלטות הלא נכונות,
בזמן הלא נכון ומצפה שיבינו אותה. אני כועסת על עצמי כל כך! לא
מגיע לך אותי ואני לא יודעת למה אני בכל זאת ממשיכה לכתוב
ולהאמין שתכף ההחלטה הנכונה תתבצע ושנינו נהיה מאושרים. (הפסקה
לבכות, תכף אשוב.) בבקשה תסלח לי! הלוואי ויכולתי לגרום לך רק
אושר, הלוואי והייתי זו שציפית לה - אבל כנראה שאני לא. אני
אוהבת אותך המון! תהיה מאושר ותמצא כבר אהבה - זה יעזור לי
אולי להתגבר. בבקשה אל תלך - אני רוצה לעשות ולדבר איתך שוב
פעם אהבה. אל תרגיש רע, כי אני מרגישה מספיק בשביל שנינו, רק
תגיד לי שלום. מקווה שנרגיש טוב יותר אחרי זה, שהפרפרים בבטן
יעלמו והחלמות המוארים יעלמו שצבעי הקסם יתפוגגו - שאני אפסיק
לאהוב ואחזור למציאות. אתה האדם הכי מדהים שפגשתי עד היום -
ואולי כל החיים שלי, רק רציתי שתדע.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
למה חד קרן זה
מגניב וחד גבה
זה דוחה?




-ארגון "חד גבה"


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/10/03 22:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
פייד רוז

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה