סצנה מס' 1:  ענת יושבת בבית ומכינה שיעורי בית. פתאום מצלצל
הפלאפון.
ענת: הלו ( מעבירה את הטלפון לאוזן השניה וממשיכה להכין
שיעורים)
ענת: רולטה רוסית? היום? (בהפתעה- היא תופסת את הפלאפון ביד
השניה כדי שלא יפול)
ענת: טוב עידן, תקשיב לי טוב- לדעתי זה הדבר  הכי מטומטם שאפשר
לעשות...
ענת: חוץ מזה שממש אין לי זמן בגלל המבחן בהיסטוריה הזה, זה
ממש אבל ממש לא בשבילי!
ענת: טוב אז ביי ( מנתקת ת'פלאפון . מכבה אותו. נאנחת, וחוזרת
ללמוד.)

סצנה מס 2: שחר, תומר, לילך, עידן ורותם נפגשים במועדון/ בדשא

ומטילים גורל בעזרת דוקים- רואים את כולם עם כיסוי עניים
לוקחים דוקים מהיד של רותם- את הדוק השחור לוקח תומר.
כולם: תומר!!!!
תומר: טוב יאללה - אני יודע שזה אני...
(רותם ניגשת לתומר וחוטפת לו את הדוק מהיד)
תומר: רותם את מוכנה לעשות לי טובה ולהרגע?
רותם: (בהחלטיות) אני הולכת. (כולם מסתכלים עליה)
תומר: נו רותם חלאס עם השטויות. מה את משוגעת או משהו?
רותם: יאללה תומר תפסיק לבלבל לי ת'מוח- אמרתי שאני הולכת!!!
(תומר מושך בכתפיו- כולם עדיין בהלם)
שחר: למה כל הקטע הזה ממש מרגיש לי ארמגדון?

סצנה מס' 3: שחר, תומר , לילך , עידן ורותם עומדים ליד כביש
שקט.
עידן: (לרותם) משאלה אחרונה?
רותם: בטח
עידן: והיא?
רותם: שת'סתום כבר בפה- עשית לי כבר כאב ראש (כולם צוחקים)
לילך: מצטערים- אבל אין אפשרות להגשים לך את המשאלה...
תומר: רותם- את בטוחה שאת רוצה? כי כל העסק הזה ממש לא נראה
לי- אני בעד לוותר.
שחר: יאללה תומר י'נקבה תפסיק לפחד.
לילך: אין מה לדאוג היא תהיה בסדר. (פונה לרותם) נכון?
רותם: K.O אני מוכנה, אני שומעת איזה אוטו מתקרב.
תומר: אם את הולכת אז לפחות תורידי את הפלטפורמות האלה, שלא
תיפלי...
רותם: תומר- יהיה בסדר. תפסיק להשתפן.
(מכונית מתקרבת ורותם רצה לכביש כדי לקחת את הכדור כשהאוטו
מתקרב, ובמקום לברוח נשארת במקום)
לילך: (מבועתת) היא לא זזה
שחר: רותם תעופי משם! (תומר מסתיר את העניים)
(רואים את ענת הולכת מהבית לזרוק את הזבל ובדרך היא רואה את
המכונית עוצרת ליד רותם)
נהג: (אחרי שרואה שרותם בסדר) ילדה, מה זה לעמוד ככה בכביש את
לא קולטת שיכלת למות עכשיו? (רותם נשארת במקום ולא עונה)
נהג: אין לך מה להגיד- אפילו לא תודה על זה שאת חיה עכשיו?
הנוער של ימינו אין לו ערך לכלום. ( הנהג נכנס לאוטו ונוסע,
ענת ניגשת לרותם)
(חוזרים לקבוצה- תומר עדיין עם ידים על העניים)
לילך: זה בסדר תומר, אתה יכול להוריד את הידיים.
תומר: (עדיין עם ידים על העניים) רותם בסדר?
שחר: אנחנו לא ממש יודעים, היא עוד מרוחה שם על הכביש- לא
בדקנו אם היא חיה.
לילך: שחר... זה לא היה מצחיק בכלל! (תומר מוריד את הידים
בהיסוס ונושם לרווחה שרותם וענת מתקרבות).
תומר: (בהקלה) רותם- את חיה!
רותם: לא אני זומבי...
לילך: זה  בסדר היא חוזרת לעצמה.
ענת: טוב, היא עברה הרגע טראומה בא לכם להביא לה איזה כוס
מים?
עידן: או שבמילים אחרות- " טוסו לנו מהעניים"
ענת: בדיוק. ( הקבוצה הולכת ורותם וענת נשארות לדבר).
סצנה מס' 4: רותם וענת נשארות לדבר על הטרסה.
( ענת מוציאה סיגריה ומציתה אותה)
רותם: הופה- אז עכשיו אנחנו מעשנים.
ענת: (באי נוחות) מסתבר
רותם: ממתי?
ענת: בואי לא נכנס לזה, לא בשביל זה אנחנו כאן.
רותם: אה נכון- איך יכולתי לשכוח? אנחנו כאן כדי לדון בנטיות
האובדניות שלי.
ענת: תמיד אמרתי שיש לך קליטה מהירה. בכל מקרה- אנל'א חושבת
שאת צריכה שאני אגיד לך מה דעתי בעניין. אם הייתי חושבת שאת
רוצה לשמוע אותה- לא הייתי שותקת שכמעט הרגת את עצמך בדבר
הדבילי ההוא.
רותם: קוראים לזה רולטה רוסית בימנו.
ענת: מה שזה לא יהיה. לפעמים האדישות שלך הורגת אותי- לפני 5
דקות היית עם רגל 1 בקבר- אם לא היית נדרסת הנהג היה גומר את
העבודה בעצמו. ועכשיו כאילו כלום!
רותם: אז אם הבנתי נכון- את רוצה לסיים את מה שהנהג והאוטו לא
עשו..
ענת: לפעמים ממש אי אפשר לסבול אותך. זה נראה כאילו החיים
בשבילך הם בסה"כ משחק. רק ששכחת פרט חשוב: כשנפסלים אין עוד
תור.
רותם: וואו ענתו'ש- אמרת את זה כל כך טוב , כל כך מלא רגש. כמה
פעמים התאמנת על זה? (ענת לא עונה- היא מוציאה קופסת סיגריות-
מציתה לעצמה עוד סיגריה- ת'קופסא היא שמה על הטרסה)
רותם: וסתם שתדעי שאת הבן אדם האחרון שיכול להטיף לי על שאני
מתגרה בגורל.
ענת לא עונה.(רותם לוקחת את החפיסה של הסגריות ביד ובוחנת
אותה)
רותם:(מחייכת) אחרי הכל החיים הם לא איזה משחק שאם נפסלים יש
עוד תור.