עוד שיר שנכתב
בלי קשר,
עוד פיסת נייר אבודה,
עוד זבל,
שוב אותה כתיבה,
אותו געגוע,
אותה הדמעה,
אותו הכאב בלעדייך,
שוב ביזבוז של זמן,
שוב בלי שום מטרה.
הכאב לא עובר,
לא יודעת למה כותבת.
בעצמי לא אוהבת את זה.
אין מטרה.
ריק.
אבדה,
צמרמורת
והשפלה.
מוות.
שנאה.
אני,
אתה,
לבד בעולם.
אותו הזבל ואותו ביזבוז נייר.
וזאת היא הוכחה,למה אני שווה
מאז מותך.
ליוני |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.