New Stage - Go To Main Page

ברוקן סואל
/
הרס עצמי

חורטת, חותכת
ומחריבה
כשאתה רחוק נמצא.

משמידה והורסת
את גופי כשיש
חשכה.

אהבה רק הורסת
מכאיבה. כשהסכין לוורידים
מתקרבת, אני רגועה.

להבה בוערת בתוכי.
שמים לא יוכלו לכבותה,
שורפת אותי לאט מבפנים.

מתעוררת בחדר לבן.
אנשים בחלוקים לפניי
שואלים, ואני שותקת.

איך אוכל לומר שאהבה
אותי הורסת, מכוונת
לסכין.

איך אוכל לספר
שאתה אותי הורג
כשאינך מחבק.

ושוב אתה חושב
שאני מוזרה, מסוכנת
מטורפת, לא שפויה.

ואני שוב חורטת
את שימך עליי
אתה בורח, נעלם.

עם שימך כל דמי
נוזל, חיי אבודים,
נשאבת לדממה.

דמי, שלך.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/11/03 18:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ברוקן סואל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה