יום אחד היא הופיעה כמו משומקום, היא נהדרת ממש, טיפה קטנה אבל
מושלמת מכל בחינה.

היא באה לנשף שלי, רקדה איתי, הכל היה מושלם, הסתובבתי לרגע קט
והיא נעלמה, כל מה שהותירה לי הוא שמה.

למרבה הצער לא השאירה לי נעל זכוכית, אפילו מידת נעל לא
השאירה.

ואיך אמצא אותה ?
ניסיתי בכל כוחי, שאלתי בכל הכפר, מצאתי את הפיות הטובות, אולי
הן יודעות משהו?
שלחתי קריאה לכל הקוסמים, כמה מהם אפילו באו כולם עמלו, ניסו,
איש מהם לא ידע דבר, איש מהם לא הצליח למצוא אותה.

לא נשברתי, רק רציתי בה יותר, זעמי גבר, התחזקתי, למדתי לעוף,
תרתי אחריה מהשמים, לא ידעתי בדיוק איפה לחפש אז פשוט חיפשתי
בכל הכוכב, כשמאמץ זה עלה בתוהו, עליתי יותר גבוה, שאלתי את
הכוכבים, גם הם לא ידעו דבר.

לא יודע כמה זמן חיפשתי, איבדתי את תחושת הזמן, בכל הזמן הזה
לא עצרתי לנוח לרגע, לא יכולתי להרשות לעצמי לאבד אותה, היא
חשובה מדיי, אחרי שחיפשתי בכל צורה שיכלתי, התחלתי שוב לאבד
תקווה, עתה כוחי נחלש, כבר לא נשאר לי מספיק כוח לחזור.
לא אוכל לעצור בדרך, הפיות והקוסמים לא יעזרו לי.
נשארתי לבד, בין כוכב לכוכב, חושך מסביבי, עכשיו אני רק לוחש
את שמה, אולי היא תשמע אותי, אולי יהיה לה אכפת מספיק והיא תתן
לי קצת מכוחה, אולי היא תציל אותי ?

סינדרלה יקרה, אני מצטער שחיפשתי אותך, אני עוד יותר מצטער
שמצאתי אותך, מקווה שאת מבינה שלא השארת לי ברירה.

לפחות עכשיו את יודעת למה אומרים שאני משוגע.

לפעמים כשמאמינים מספיק במשהו, כשבאמת חושבים שמישהו מיוחד,
שמישהו אמיתי, לומדים לעוף בשבילו, עושים בשבילו הכל.

חשבתי שאת אחת כזו, אז עשיתי מה שנראה לי לנכון.

מן הסתם את באמת מיוחדת כזו, הבעיה היא שאני לא כמוך אינני
מיוחד, אני פשוט דפוק.

לא אוכל לפצות אותך על כך, לא אוכל לגרום לך להבין ולראות מי
אני, את לא מעוניינת בכך בכל מקרה, אוכל רק לומר לך שאני מצטער
אבל לא אטריד אותך שוב.