מצאתי את עצמי מביטה אל השמיים,
מצאתי את עצמי עד צאוורי שקועה במים.

הרגשתי אותך מלטף את גופי,
הרגשתי את החלחלה עוברת בקייבתי,
הרחתי בד מדים ירוקים,
מדיף ריחות לא נעים,
של קרבות ומלחמות,
טעמתי שפתיים יבשות וסדוקות,
מיששתי וחשתי תשוקות בלתי פוסקות,
ראיתי בעיינך את האלימות,
את תאוות הבשרים,
את החלומות המלוכלכים,
שמעתי את את הרעיונות "הגאוניים".

לאחר שהכל כביכול נגמר,
הרגשתי על גופי חבורות ופציעות,
נותרתי שוכבת בחושך,
בגדי קרועים,
דם נוטפים,
אתה מסתכל,
מסתכל וצוחק,
עם סיגרייה בפיך,
גרימת הסבל שמחה בך הפיחה.

כבר הלכת,
אך עדיין לא קמתי,
ממקומי לא זזתי,
שוכבת במקומי נותרתי,
מדממת מכל חלק בגופי.

האהבה שלי אלייך אותי הטריפה,
אפילו לאחר מעשה זה איני יכולה אותך לשנוא,
אל תחזור שוב,
בחיי,
רגשותי מעורבים אמנם,
אך בביתי לא תדרוך רגלך שוב לעולם.