New Stage - Go To Main Page

גיורא ארליך
/
רעש לא ברור

עכשיו זה כמו שאני תמיד הייתי אומר לה : " לא צריך טובות
מנזירים סינים רעבים".
אבל את הרעש האיום הזה שמצטלצל כל הזמן, לאן שאני לא הולך, אני
כבר לא ממש משייך אלי או אלייך. אני אומר תבואי, שימי את כל
הנימוקים שיש.. שאפשר שיהיו ..שעוד נותרו לך. ובינינו אני יודע
אף פעם לא יכולתי לעמוד בפניהם. ואם כבר אז נגיד היתה אפשרות
מרוחקת יותר. שאקשיב. ומה? מה זה היה נותן? אולי אם הייתי אומר
לעצמי נניח: "זה אמיתי", "זה קורה", "אתה לא יכול להתחמק מזה".
אבל שרידים של תנועות, מבט אחד או שניים, והריח (לאוו דווקא
אחד מסוים). ואת היית אומרת: "נניח שלא היינו כבר בסרט הזה.."
העניין שזאת בדיוק הצרה. אני לא ממש רושם פה את הדברים כפי
שהם.
אני אומר את אומרת. אז-מה? יכול לשבת בצד בדיוק אותו נזיר סיני
(נרצה או לא) ומצידו גן-העדן שחלף כרגע פה. לא ממש קיים.
אז שימצא לו מקום אחר להתבוננות. אני מצידי משקר עד האמת הבאה.
ואחרים שייהנו מהספק. מי שבא לו (לא באחריותי). והרעש?  אני גם
לא מושלם. ושהצדיקים ישלמו את החשבון (אני מזמין עוד כוס).



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 10/11/10 22:44
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
גיורא ארליך

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה