מתוך פיתוי / האור שבקצה המנהרה |
אותן מילים שהציטו בליבי להבה,
שנתנו בליבי תקווה
קורא שוב את השיר,
מנסה לפענח את מילותיך,
אולי כשלו עייני ורואות כרצונן?
בודק שוב אולי כתבת לי משהו חדש,
מסתכל שוב על הטלפון הדומם
אולי שכח איך לצלצל?
והשעון כמו פטיש דופק על ליבי,
כמה זמן אחזיק מעמד מול אותו דיכאון שנראה באופק
מתי אתייאש ואחזור לתוך הערפל הקר בו אני מצוי
דווקא משם רואים את האור שבקצה המנהרה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|