רקדתי בין אותם האנשים שמהם אני כל כך שונה,
בראשי הגיטרות, אך באוזניי מנגן די ג'יי לא מוכר, ומוזיקה
קיצבית אנונימית.
הסתכלתי לכוכבים שאייתו את שמך, אותך מזמן לא ראיתי רק שמך
מהדהד לי בראש, בקצב המוזיקה
אבל אני כבר רגיל לזה חשבתי לעצמי, רגיל להסתכל לכוכבים ולא
לעינייך, רגיל לכל הכאב במקום לחום גופך
מה בסוף גרם לי לעשות מה שעשיתי? אולי הכוכבים אולי סתאם איבוד
שפיות זמנית
ואולי כי ראיתי אותך מתנשקת איתו, אולי כי בזווית עיני הופעת
והפעם לא לבד
בקור רוחי האחרונה בנשמתי האחרונה, לפני שדפקתי לך את הראש
בקיר והתבוננתי בך מדממת למוות
ממש שניה לפני שנישקתי את גופתך לשלום. לפני כל זה עוד ראיתי
את החיוך הזה,
החיוך המנצח הזה שראית אותי לבד.
לטפתי את פניך המדממות העברתי את הדם שהיה עוד חם על הפנים שלי
מעיין הרגשת חמימות נהדרת שכזאת,
והדם כל כך מתוק... הסתכלתי על עינייך בפעם האחרונה, ופתאום כל
הרוע שהיה בפנים חדל.
כמו שנפשי חדלה שהפסקת לענות לי, אז שהיינו ביחד.