"אף ישראלי לא יודע לבטא את השם שלי כמו שצריך. הם תמיד
מעוותים אותו וגורמים לו להשמע מכוער נורא. אולי זה למה אני לא
מתחברת עם ישראלים, כלומר, כשבן אדם שואל איך קוראים לך 100
פעם, ומנסה לבטא את שמך ב-1000 ויראציות ועדיין לא מצליח, את
מבינה שלהרבה אי אפשר לצפות ממנו. איך אפשר לתקשר עם מישהו שלא
מסוגל לקרוא לך כמו שצריך?! על כל פנים, הם לא מותירים לי הרבה
ברירה חוץ מלהסתובב עם רוסים. מעולם לא פגשתי רוסי שהייתה לו
בעייה עם סבטה".
"את בטוחה שזה כל העניין? זה לא קצת אבסורדי מדי?"
"החיים הם עניין אבסורדי".


"נרדמת?"
"לא, ניסיתי לסיים את הסיפור בפאנץ ליין".
"לא כל כך הלך לך".
"תשמעי,זה לא שזה הכל, אבל זו מהות העניין. הם גם לא יודעים
ש10C+ זה לא קר ולא מכירים את השירים החביבים עלי ואת
'בראמינסקיאי מוזיקנתי' ובכלל...  יש להם רגליים קצרות אבל זה
לא ממש משנה...  אוח, אוח, לו רק ידעו לבטא את השם שלי כמו
שצריך..."


"היה עדיף לסיים בפאנץ ליין, לא?"
"תשמעי, ניסיתי".