חכה!
אתה דועך, אתה נשטף עם הרוח, ואתה בכלל לא שם לב...
כולך מלא מהכל, ואתה מתפזר כמו חול שעף ללא הבחנה. ואני, איני
רוצה לתת לאחרים לתפוס את מקומך, אתה מסובב ולא מבחין כיצד
בהרף אתה מחמיץ עולם מאוהב.
תפסיק, אסוף את השאריות המסכנות שלך וקח שאיפה, אני אומר. אבל
עכשיו, יותר מתמיד, אתה לא מצליח להבין על מה אני מדבר.

הקשב!
אתה דועך, חבר. המשפטים שלך מלאי עשן ואתה לא ברור, אתה יותר
כמו הפרעה מאשר הפתעה, אתה מתרוקן ונהפך ריק.
חוסר היכולת שלך מתסכל אותי ואתה נכנע לו.
תפסיק, קום מהרצפה ותעמוד גאה, כפי שאתה אמור להיות, אני אומר.
אבל אתה כבר שכחת שצריך להיזהר.

דבר!
אח, אתה נעלם, זכרונך נמוג כמו הזיה.
אתה לא עצמך, אתה שונה.
תפסיק, חזור אחורה, קח הפסקה, אני חוזר ומפציר. הזוהר שלך פוסק
מלהאיר.


עצור!
אהוב, אתה דועך. אתה לא שם לב כלל איך, אני פורש את  עצמי
לפניך, אתה רק צועד ודורך.

הרגש!
אתה דועך