מתקרבים אלי מקלות
לעיתים מאוד קרובות,
מחפשים בי שאלות
ומוצאים בחום תשובות.
מגלים הם את ליבם
ובמה חפצה נפשם,
רק חבל שלי יש פה
ולהם יש רק אשם.
למקלות יש לב וחבל
הם תולים אותי בלי סוף
וכואבת לי הרגל
וראשי הולם כתוף.
הם שורטים ללא מגע
מבשלים אותי חיה,
אך הדם אינו נצלה
עשוי קלקר אהבה.
מלאה בקש אני
כתר עץ-בע לראשי
נפולים הם מסביבי
הגברים
שבקרבי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.