|
החיים הם כמו סולם
מסולם אפשר ליפול
על סולם אפשר לעלות
מסולם אפשר לרדת בזהירות
מסולם אפשר לראות את הכל.
ועל גבי כל שלב בסולם כתובות אותיות
אותיות דמיוניות שהן בעצם מילים
המילים האלו זה הרגשות שלנו
וככל שעולים השמחה גוברת
וכלל שעולים הציפיות גדלות
וככל שעולים יש יותר סיכוים ליפול
ואז יום אחד הגעתי לשלב הזה
לשלב השבור וממנו יש נפלה חופשית מטה
אז נפלתי והיה לי קצת כואב כמובן
אבל אז התאוששתי
קמתי ובחיים המשכתי
ועליתי שוב
עליתי הפעם עם שרשרת ציפיות אין סופית
למה אני עושה את זה לעצמי
אני הרי יודעת שאני אפול שוב?
אז למה לעלות?
למה לא להישאר על הקרקע הבטוחה
פשוט לחיות את החיים כמו שהם?
בלי סיכונים? בלי אהבות? |
|
|
הודעה חדשה:
עובדי משרד
האוצר עומדים
לשבות בגלל
שלטענתם הנכים
מונעים מהם גישה
לחניה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.