רציתי לכתוב עשרה שירים על קוצר נשימה
שיעצרו את כניעתנו
חסרת התכלית
לחוקי הגרוויטציה (סיפרו לי שכולם נשמטים לבסוף
אך חשבתי שביחד למדנו
לעוף) רציתי
לאחוז, לשלוט, להתנגד לגדילה לבחור את שאין
שינוי כתוב ממילא, לכתוב
ריבוא רקיעים נבקעים
שתי ידיים נרפות
ועלטה שפוקחת
עין שחורה במרכז הבטן
בבוקר חדש בלעדיך

מיטלטלי ארוזים, ושוב
אני נמלאת ענווה ומתמסרת, לכל הרוחות
שיקחוני למקום
שמשאלות לא יודעות לבקש.
אגרופי מתהדק
סביב הקוביות
ותנועה בלתי נמנעת מנדנדת את היד
נרגשת להכריע
איזו אני
ילד בוקר חדש בלעדיך

כדי לתת
ללידה
להיות
יש לנוח
למוות
למות

אני אובדת
ומוצאת עצמי לדעת
בוקר חדש בלעדיך