לשיוויון וצדק,
תרועות בכל קצות התבל,
שרות בלאדה.
מנבכי הדעת,
פורצת קריאה לאי - קיום חוקי - שחור.
המוסר האנושי,
זועק בזעק,
מול עוותות אין - מצור.
לעבר הצדק והיושר הציבורי,
ניבטות עיניי;
השמש יוקדת,
כתופת,
מעל ראשי - בני - המשחית.
מעל חרבות - לוחמי עוול,
לפיד מתלועע.
כלי - זין,
יהפכו לכתית.
אש - אוכלות,
תתעלה מעל הפוגעים ברשש.
העולם,
יתמלא שמחת חייהם,
של שבעים בלחמם.
נהרות חלב ודבש,
שצפם מרחבים יציפה;
השפע האנושי,
יהיה של כולם! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.